פרק 108 ד - שיחה עם דניאל הערות שהוספתי בסוגריים.ש. בעלי נוסע הרבה לחו"ל כדי להתרים כסף לישיבה שהוא לומד בה, וגם למשפחות נזקקות. רואה הרבה סיעתא דישמיא ב"ה. אך בכל זאת, נוסע הרבה לחו"ל, נמצא בשדות תעופה, ברכבות, בכל מיני מקומות מסוכנים ד' ירחם. והלב שלי מאוד כבד וכואב על הנסיעות האלה למרות שיש בזה תועלת גדולה והרבה אברכים מקבלים אוכל מזה. שאלה לי:למה הרבנים הגדולים לא יוצאים ואומרים לפי מה שבנימין ודניאל הצדיקים אומרים, שמסוכן מאוד לנסוע היום, ומי שנמצא בחו"ל חייב לעלות היום ארצה. למה לא אומרים לעשות עליה, למה לא מדברם על זה, למה לא אומרים לעולם להיזהר לא לנסוע, לחזור ארצה, תודה. ת. אף אחד (מהרבנים) לא רוצה לקחת אחריות על עצמו להגיד לאנשים לעזוב את הפרנסה שלהם, את הגשמיות (רכוש) שיש להם ולחזור לא"י, ואין להם עבודה, גג, בית, כלום. ואם בגרמניה, יום לפני המלחמה היו אומרים להם לעזוב, הרוב לא היו עוזבים. רבי אלחנן וסרמן, היה תלמיד מובהק של החפץ חיים, הוא היה צדיק גדול. בדיוק לפני מלחמת העולם השניה נסע לאמריקה.(לפני שחזר לאירופה) אמרו לו שהיהודים במצב לא טוב ולא כדאי לו לחזור (לאירופה) והוא חזר. למה הוא חזר? להיות עם התלמידים שלו, כי הוא ידע שהולכים לעשות דברים לא טובים לעם ישראל, ובאמת הוא חזר ונהרג על קידוש השם. למה הוא לא אמר לכולם לצאת? היה לו בן, רב שמחה, שהוא נתן לו רשות לחזור לאמריקה עם אשתו. למה? לא היו להם ילדים, והוא לא פחד שהילדים שלו יתקלקלו באמריקה. אמריקה אז, ואפילו היום, מקום טרף לגמרי, שהאידישקייט עקום קצת.הוא שלח אותם לעשות בעלי תשובה.(להחזיר בתשובה). אבל לילדים שלו שהיו להם ילדים, הנכדים שלו, הוא לא רצה שיסעו לאמריקה, הוא פחד שיתקלקלו, עדיף שימותו על קידוש ד' מאשר שיסעו לאמריקה להתקלקל. עכשיו, אמריקה מקולקלת, אירופה מקולקלת, ובארץ, ארץ ישראל לא תתקלקל. המדינה מקולקלת, אבל לא ארץ ישראל. ארץ ישראל זו ארץ הקודש תמיד, לנצח. וזה המקום שלנו. וזה הזמן בהיסטוריה שכדאי מאוד מאוד להיות פה. אבל מעט רבנים יגידו לעזוב את הפרנסה, ואת הדברים הגשמיים ולבוא למקום שאפילו לא יודעים אם יהיה מה לאכול, או איפה להיות, כי הם חושבים רק על הגשמיות, כי כמעט אין רוחניות עכשיו. זו הסיבה. ועוד סיבה, אם כולם ילכו לפה, לא יהיה להם קהילות (לרבנים באמריקה, אירופה) ש. למה הרבנים הגדולים בארץ לא אומרים ליהודים בחו"ל לעלות? ת. כי את האחריות הם לא יכולים לקחת על עצמם. ש. אחריות לאוכל ומקום? ת. כן,כי אם זה לא יסתדר, מה יעשו? איפה יהיו?
שואל: יצחק מהצפון ש. שלום שמי יצחק, אני מחלק את הדפים שלכם, יש אנשים שטוב להם, ועובדים ויושבים יחסית על בטוח לא מעניין אותם לשמוע על תקופת אחרית הימים, מחשיבים אותך למחורפן. ולמרבה הפליאה המון יהודים בלבוש חרדי חושבים שאתה משוגע על שאתה מזהיר את יהודי העולם ומבקש מהם לעלות לארץ. הם פונים לאדמורים והם מצידם לא אומרים ליהודים התורמים להם כסף שחייהם בסכנה עם ימשיכו להישאר בארצות הברית. יש לי משפחה חרדית בבני ברק והנכדים יושבים בארצות הברית, ואומרים לי שה' ישמור ולא מפחדים. הזכרתי להם את השואה, ושואלים איפה היה ה' בשואה ?. השאלה שלי מה אתם ממליצים לי להגיד ? מה אתם מייעצים לי לעשות ? בתודה מראש יצחק. ת. יצחק , אני מבין את הבעיה, ואני כל פעם עצוב יותר לשמוע את זה. אני יודע את המצב ומזדהה איתך. אנשים, יהודים רבים כמו בגרמניה לפני מלחמת העולם השניה, לא רוצים לדעת את האמת אפילו שרואים את זה ברור בעיניים, כל ילד יכול להבין את הסכנות הגדולות הענקיות שיש בעולם שלנו היום. וכל יהודי חייב להבין ברור שהעולם כמו שאנחנו הכרנו עד עכשיו נעלם, נעלם. ובמקום זה יש לנו עולם מפחיד, מסוכן ובלתי צפוי, והקב"ה שולח לנו את זה כדי לעזור לנו לגמור את כל התיקונים, לעשות תשוב מלאה ולהיות מוכנים לקבל ברחמים את משיח צדקנו בעז"ה. עוד נקודה - לאלה השואלים איפה היה ה' בשואה - התשובה היא - בשנת 1939, יהודי אירופה, בדיוק לפני מלחמת העולם ה-2, המצב של היהודים באירופה היה גרוע ביותר. כבר עברו בערך 200 שנה של ההשכלה שזה ממש החליש את היהדות באירופה מאוד מאוד בצורה מפחידה, ורוב היהודים היו מחללי שבת, והתחילו גם להתנהג ולהתלבש ולחיות כמו גויים. ואפילו אלה שבחו"ל שמרו שבת, הם לא היו עובדי ה' בכל תחום. היו צדיקים אמיתיים אז, אבל הם היו מעטים לעומת האוכלוסייה של היהודים באירופה. השאלה האמיתית היא איפה היו היהודים באירופה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, איפה היו היהודים לפני ליל הבדולח, הרוב לא היו עם הקב"ה. אם לא היתה השואה, לא היה נשאר יהודי אחד שומר שבת ח"ו ל"ע באירופה, ולכן הקב"ה, מתוך רחמים רבים, שלח את עמו לתאי הגזים כדי לנקות אותם ולטהר אותם, כי הם היו מלאים טומאה, לא כולם, אבל הרוב. ולכן עם ישראל, אני מזהיר אתכם מאוד, עכשיו, לטהר את עצמנו, לבכות על העברות שלנו, לעשות תשובה מלאה, שה' לא יצטרך לטהר אותנו בצורה אחרת. זאת התשובה.
|