הקדמה,  קטע מתוך פרק 62ב:

אבא: דיברתי עם הרב א'  (שעוזר לנו עם האתר) שישנם באתר הרבה מסרים ותקשורים, ולפעמים מרוב עצים לא רואים את היער...
והמליץ לי לכתוב כעין פרק מסכם.
כתבתי פרק בשם זה - "מרוב עצים לא רואים את היער", מה דעתך ?
דניאל: זה מה שאתה כתבת? אז מה השאלה, זה מצוין.
זה צריך לעלות כבר, אין זמן.
עם כותרת שיבינו שזה אבא ולא אני.
צריך מבוא שיסביר שאתה ארגנת את זה ואתה מכוון את זה.
צריך לתרגם את זה גם.

אז זה הפרק, אשמח לקבל הערות והארות.
אבא של דניאל.

פרק 62ג - מרוב עצים לא רואים את היער

סעיפים
1  מרוב עצים לא רואים את היער
2  מי אנחנו ומה מטרת בריאתנו
3  לא ידעו     את האמת - חלק א
4  לא ידעו     את האמת - חלק ב
5  לא ידעו     את האמת - חלק ג
6  לא יודעים את האמת - היום
7  עד היום לא הצלחנו
8  שבע מליון פיקסל
9  בעולם הבא


1  מרוב עצים לא רואים את היער

וכוונת המשל המפורסם - כי מרוב עיסוק בפרטים הקטנים, שוכחים את העיקר - את האמת.
ובזה אנו עסוקים היום - עם העצים שביער, כל היום הראש שלנו בעניני פרנסה, בריאות, בית, בגדים, חופשות, פוליטיקה, כן תהיה מלחמה או לא תהיה, כן ישתמשו בנשק אטומי או לא ישתמשו וכו' וכו'.

כל הזמן מתעסקים עם העצים. תיפתחו עיתון, רדיו או תקשורת אחרת -  כל היום חדשות ופוליטיקה, עוד תאונות ועוד שחיתות ועוד אסונות טבע, פיגועים וכו'.

ולפעמים, מידי פעם, אנו מתעוררים לחשוב -
מה הולך כאן, מה אני עושים פה, למה כל הצרות והייסורים האלה,
למי זה טוב ?
וחושבים וחושבים, וכשלא מוצאים תשובה, חוזרים לשיגרת חיינו כתמול שלשום.

כלומר - את העיקר, את המהות, את המטרה, את האמת שכחנו.

אז בואו נראה - מי אנחנו ולמה אנחנו פה.

2  מי אנחנו ומה מטרת בריאתנו

מתוך "שני לוחות הברית" של השל"ה הקדוש -

"ונתתי אל ליבי להודיע ולגלות
מה נורא האדם
וענין יצירתו
וצלמו
ודמותו
ותורתו
ואחריתו
כי הכל בגבהי מרומים
ובראות זה המשכיל כי ידו שולטת בכל
ועושה רושם עולה במעלה נגד רום המעלות להדבק בה' יתברך
ואז יתלהב לבו להיות תמים עם ה' אלוקינו וללכת בדרכיו ולהדבק בו"

האדם הנעשה הנברא בצלם אלקים
   "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ"   (בראשית א)

לדעת כי ה' הוא האלקים
    "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְבַדּו"  (דברים ד,לה)

ולהיות כאלקים נצחי
    "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"  (דברים ד,ד)

בעודו בחיים בעולם הזה,

היום לעשותם - להיות דבוק במצותיו ובמידותיו יתברך,
למחר              - לקבל שכרם, להיות דביקותו חיי עולם הבא לנצח.

והכל תלוי בבחירת האדם:
"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ"  (דברים ל יט)

(עד כאן מספרו של השל"ה הקדוש)

3  לא ידעו את האמת - חלק א

 למה רק 20% מעם ישראל יצאו ממצרים ?

"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"   (שמות יג,  יח)
(רש"י:  אחד מחמישה יצאו וארבע חלקים מתו בשלשת ימי אפילה).

(קטע ממסר של בנימין גולדן)
"פעם חשבתם על אלה במצרים שלא יצאו ?
איך זה יכול להיות שהיו כל כך דבוקים לעבודה זרה של מצרים -
אפילו ששמרו על שמותם ושפתם ולבושם?
זאת אומרת שהיו דתיים, אבל התכופפו לאליל !

איך זה יכול להיות שעם כל הניסים לא רצו לצאת ממצרים?
כי באמת לא רצו לעזוב את העבודה זרה שלהם."

(מצרים - לשון "יצרים", שנדבקו ביצרים והתאוות של מצרים)

וכן עלינו להבין -
אנו עומדים ומצפים כל יום לגאולה העתידה לביאת המשיח, מכל מקום לא נזכה לראות בביאתו אם לא נשאף ונרצה בזה בכל כוחות נפשינו.

וכתב הסמ"ק (מצוה א') אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.
כי מיציאת מצרים עלינו ללמוד בינה אף לגאולה העתידה שתהא במתכונת ובמידת יציאת מצרים.
ואם כך,
כשם שאלו שלא ציפו באמת ובתמים ליציאת מצרים, לא זכו לראותה
כן ח"ו כל (מי) שלא יחכה באמת לימות המשיח לא יזכה לראותה.

4  לא ידעו את האמת - חלק ב

מתוך שיחתו של הרב אביגדר הלוי נבנצל שליט"א
ישיבת הכותל, ירושלים  לפרשת משפטים תשס"ד

זמן רב לפני שסנחריב בא להגלות את ישראל, הנביאים כבר נִבְּאוּ שתהיה גלות.  הראשון שניבא על כך היה אחִיה השילוני, שאמר לירבעם שה' יכה את ישראל -
"כאשר יָנוּד הַקָּנֶה במים, וְנָתַשׁ את ישראל מֵעַל האדמה הטובה הזאת... וְזֵרָם מֵעֵבֶר לנהר"  (מלכים א' יד, טו),
ואחריו עוד נביאים רבים, עד ישעיהו הנביא, אשר מזהירים את עם ישראל במשך כמה דורות שתהיה גלות.

    ישראל שמעו אם כן במשך כמה דורות "נבואות שחורות" רבות על הגלות, שלא התקיימו, ועל כן התרגלו אליהן ולא האמינו שאי פעם יתקיימו...

גם כשסנחריב כבר בא בסוף, הם אינם מאמינים שיצליח להגלותם - עד שזה קורה.

כך גם עם נבוכדנצר. 
ישעיהו מנבא שנבוכדנצר יבוא,
ירמיהו מזהיר שנבוכדנצר יבוא,

אבל ישראל אומרים לעצמם:
'הנביא אומר,
   אבל נבוכדנצר הרי נמצא כל כך רחוק מכאן, ודאי לא יבוא.
   וגם אם יבוא לארץ ישראל, ודאי לא יגיע עד ירושלים'.
   גם לאחר שנבוכדנצר התקרב וכבר שם מצור על ירושלים,
   עדיין יש תירוץ: כבר היו דברים מעולם -
        גם סנחריב שם מצור על ירושלים בזמן ישעיהו הנביא, וסופו שנפל
        (מלכים ב', יט, לה-לז),

ואם כן ודאי גם נבוכדנצר לא יצליח להחריב את בית המקדש.
עד הרגע האחרון לא רוצים להאמין שזה יקרה
ולא חוזרים בתשובה...

5  לא ידעו את האמת - חלק ג

למה 6 מליון יהודים ניספו בשואה ?
(שאלות ותשובות עם דניאל, פרק 8, תשובה 25)
שאלה:            איך דניאל יכול להסביר את המציאות של השואה,
איך ה' היה מסוגל לראות את עמו כל כך סובל ולא לעשות כלום?

דניאל: אני חייב להזכיר שכ 200 שנה לפני השואה התחילה תקופת ההשכלה, תקופת ההשכלה עודדה בריחה מהתורה, מהמצוות ומהקב"ה עד כדי כך שב-1939 חילול השבת היה עצום. היו מעט מאד יהודים יחסית ששמרו תורה ומצוות כמו שצריך וזה אסון. אתם אולי לא מבינים כמה שזה אסון לעם ישראל ולעולם והקב"ה היה צריך להציל אותנו מזה. אם (אנו) לא הקשבנו לו 200 שנה בערך, הוא הזהיר אותנו והזהיר אותנו, לא שמענו, לא רצינו לדעת. אז הוא היה צריך לעצור את זה, כדי שבאמת לשמור שיהיו יהודים, שיהיה עוד דור של יהודים באירופה. ואפילו אם לא נשארו הרבה, נשאר משהוא וממה שנשאר (שארית הפליטה) צמחו חסידויות, ישיבות גדולות ב"ה.
אנחנו גרמנו לשואה לא הקב"ה.
עכשיו עם ישראל במצב קשה, שוב משתולל עם הגשמיות, לא יודע מה לעשות רק רוצה עוד ועוד ועוד, טיולים, בתים, ליסוע מפה לשם, לטוס מפה לשם, עוד בגדים ועוד כסף ועוד ועוד ועוד. בסופו של דבר אנחנו נשלם על זה.  עם (הגשמיות) הזו אנחנו בורחים מהקב"ה. אנחנו נשלחנו לעולם הזה לתקן ולהתקרב לקב"ה ,נשלחנו לעולם הזה לעשות מצוות ולהגיע לשלמות. אם אנחנו לא עושים את זה אין לנו סיבה להיות פה.

(שמואל, פרק 33, תשובה 29)
נכון, כל מה שהקב"ה עושה זה בשבילנו,
אבל גם אנחנו צריכים לעשות הכל בשבילו,
ובכלל הקב"ה אחרי הרבה סבלנות גרם לחורבן הבית פעמיים,
ומליוני יהודים נהרגו בצורות אכזריות ביותר.
וגם השואה - אחרי כמה מאות שנה של צמיחת תנועת ההשכלה עד שהגיע המצב - שאם היה ממשיך הלאה (חס וחלילה) -
לא היה נשאר יהודי אחד שומר שבת באירופה.
ועכשיו הגיע דור שנראה כמו גויים, אפילו שהם חרדים.
ועוד דור - בכלל לא יהיו כמו יהודים ממש
ואתם באמת חושבים שזה יכול להמשיך ?
6   והיום

"וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת:"   (ישעיהו כב, ג)

עכשיו עם ישראל במצב קשה, שוב משתולל עם הגשמיות, לא יודע מה לעשות רק רוצה עוד ועוד ועוד, טיולים, בתים, ליסוע מפה לשם, לטוס מפה לשם, עוד בגדים ועוד כסף ועוד ועוד ועוד.
בסופו של דבר אנחנו נשלם על זה.
עם (הגשמיות) הזו אנחנו בורחים מהקב"ה. אנחנו נשלחנו לעולם הזה לתקן ולהתקרב לקב"ה ,נשלחנו לעולם הזה לעשות מצוות ולהגיע לשלמות.  אם אנחנו לא עושים את זה אין לנו סיבה להיות פה.
(דניאל, שאלות ותשובות, פרק 8, תשובה 25)

העולם רוצה לעשות מסיבה כל החיים.
לעשות שמחה, שטחי, לשתות, לרקוד, לעשות ריקודים...
העולם שלהם דמיוני, ריק מכל תוכן.
רוצים אידישקייט שדומה לגויישקייט וכשהם עושים את זה ככה,
זה נהיה באמת גויישקייט. איך אפשר לבנות עולם חדש עם יצר הרע,
עם היהודים שחיים כמו גויים מחופשים ליהודים.
(שמעון, פרק 32ג)

הקב"ה מוכן לסבול עד לנקודה מסוימת.
אנשים שיושבים ומחכים להצגה, אבל לא חושבים לעשות תשובה.
הקב"ה רוצה להציל אותנו - אבל אנחנו לא רוצים.
רוצים את הגשמיות, את הכל.
והיהודים האלה שמחכים להתפוצצות אבל לא חוזרים בתשובה.
לא יהיה להם שמירה. רק תשובה תציל אותנו.
ומה זה תשובה?
זה דבר קשה, זה לא קל. זה לחזור להקב"ה ממש, בלבוש, בהתנהגות, במצוות, בכל רצון ה' - ולא לעשות את עצמנו קצת ככה וקצת ככה
ולא לעשות לעצמנו דבר שלא שייך לקב"ה.
לא להיות גויים בלבוש של יהודים או יהודים בלבוש של גויים.
אנחנו צריכים להיות יהודים ב 100%, בלי כל הדברים הלא אמיתיים.
אוי לנו.

נכון שהקב"ה מרחם,
והוא כבר מרחם 70 שנה מאז מלחמת העולם השניה,
ולמה הייתה השואה ?
כי היה לו סבלנות ורחמים יותר מ200 שנה.
תנועת ההשכלה הורידה כל כך הרבה יהודים מהדרך, שכמעט לא נשארו יהודים שומרי שבת, רק כמה ישיבות חשובות אבל קטנות יחסית.

ועכשיו, איפה אנחנו?
אנחנו במצב גרוע ביותר הצניעות ירדה לאפס.
תלכו ברחובות ותראו איך נראים היהודים- בלי בושה,
אנחנו ירדנו מאד מאד.

ואני מאמין שכמו בכל ההסטוריה -
בבית המקדש הראשון-         הקב"ה חיכה מאות שנים עד שנהרס.
ובית המקדש השני     -         הקב"ה  חיכה 70 שנה ברחמנות ובסבלנות עד
שנחרב.
בגרוש ספרד- הוא חיכה הרבה שנים עד שהוא סילק את יהודי ספרד מספרד.
הוא חיכה וחיכה גם ליהודים בפולניה ובגרמניה ובכל הארצות (באירופה) לחזור בתשובה, לפני שהרבה יהודים מתו על קידוש השם.
והוא חיכה וחיכה ומחכה לנו עכשיו- ואנחנו לא שומעים !!
(דניאל, פרק 34א)

תקראו את ההיסטוריה של בית המקדש הראשון והשני,
זה בדיוק כמו עכשיו.
רק מה, אנחנו עוד יותר ירודים מהם, הרבה יותר ירודים מהם. ולא רק אנחנו ממש ירדנו יותר מאלה במצרים, ושם רק יצאו אחד מחמש, או אחד מחמישים, או אחד מחמש מאות. מעטים  יצאו.
אז אנחנו עוד פחות מזה.  שצריכים להשתדל להציל כל יהודי ויהודיה שאפשר. אני לא אומר שנצליח, אבל לפחות להשתדל.
(שמעון, פרק 36ג)

בעולם שלנו עכשיו, רוב היהודים, לצערי הרב, ד' ירחם, רוצים את התענוגים של העולם הזה, הרבה יותר מהתענוג הרוחני.
(שמעון, פרק 36ח)

וזה חשבון מאד פשוט
מי שלא מאמין בקב"ה,
מי שרק נראה כאילו חרדי
מי שממלמל את המילים שבתפילה וחושב על החופש שלו,
ומי שמתלבש בפריצות שמאד ברור שזה פריצות,
מי שגונב, מי שמשקר,
מי שלא מאמין בקב"ה באמת
מי שלא מוכן להקריב בשביל הקב"ה
מי שלא מוכן לחיות לשם שמים

אלו אין להם מקום בעולם של אמת.
אין להם אפשרות לחיות בעולם של אמת.
(בנימין, פרק 41)

ואם בראש השנה הזה לא יחזרו בתשובה, אוי לכולם.
אוי לכל אלה שחושבים שזה צחוק,
אוי לכל אלה שלא רוצים אידישקייט קיצוני,
אוי לכל אלה שחושבים שאפשר לחיות בשני עולמות עולם גשמי ועולם רוחני.  אוי לעם ישראל, העם הנבחר, האהוב על הקב"ה.

זה (ראש השנה) יום הדין באמת, יום הדין לכל העולם כמו בכל שנה,
אבל בשנה הזאת אנחנו מגיעים לשינוי הגדול ביותר מאז יציאת מצרים.

אלה שלא יעשו תשובה אמיתית, יעלמו.
ואלה שכן - יגיעו לימות המשיח ולחיי העולם הבא.
חיים של תענוג כל רגע, וחיים של שלימות, של קרבה לקב"ה של תורה ומצוות ושמחה, ולשבת ולהנות מהאור הקדוש וזה המטרה של כל העולם ושל כל הבריאה להביא את היהודי לשלמות ממש.
מושג שאנחנו לא יכולים להבין עד הסוף. אבל אנחנו יודעים שזה הדבר הנעים, הטוב, התענוג הגדול ביותר שקיים.

לא לשכוח שכל ההיסטוריה של העולם הייתה תמיד עם המעטים.
אף פעם לא עם הרבים.
גם עכשיו המעטים יקבלו פניו של משיח לא הרבים.
תבחרו לעצמכם איפה אתם רוצים להיות.
(בנימין, פרק 42)

7  עד היום לא הצלחנו
כתוב בזוהר הקדוש שישנו היכל אחד אשר מכיל נשמות, נשמות שעד היום לא הצליחו לתקן את עצמן ולא יכולות להיכנס לגן עדן.
אחרי כל הגילגולים, הייסורים, הגהינום והתנורים - לא הצליחו.
והנשמות בוכות ומתפללות לקב"ה ומבקשות - אך מאחר ולא השלימו את התיקון - אי אפשר להכניס אותן לגן עדן.

ותדע,
אני, אתה, כולנו,  וכל היהודים שחיים כאן היום - אנחנו כולם מאותו היכל של נשמות.
ועד היום לא הצלחנו לתקן.
לא הצלחנו.

והקב"ה הרחמן - נותן לנו עוד סיכוי - עוד צ'אנס - עוד נסיון -
אבל שנדע - זה הסיכוי האחרון.

ה  א  ח  ר  ו  ן.

עוד כמה חודשים מתחילה לידה של עולם חדש - עולם נפלא - עולם ללא צרות, ללא מחלות, ללא מלחמות וללא אוברדראפט, עולם ללא שקר - עולם של אמת.
עולם של שמחה ואושר ועונג שאי אפשר לתאר.  עולם לנצח.

אז,
אל תהסס אחי, קפוץ למים, תזרוק את כל השמונצ'ס והצעצועים,
אל תבזבז את הזמן על שטויות ובילויים,
אל תהיה עקשן, בוא, תן לי יד.

הנשמה שלי והנשמה שלך יודעים את האמת.  יודעים שיש אבא.
אל תיתן לשקר לקחת אותך,
אל תיתן לשקר לנצח   אותך

אז בא נתחיל, עכשיו, תיפתח את הלב ותגיד עם כל הנשמה -

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד׃

8   שבע מליון פיקסל

למחרת אנחנו מניחים תפילין ובאים לעבודה עם כיפה על הראש,
נותנים מבט ימינה, שמאלה, חושבים מה יגידו, מתרגשים קצת,
חוששים קצת שיצחקו עלינו ואנו אפילו מתפלאים איך זה שהחברה עוד נותנים לנו כבוד.
אנחנו מתחילים לשמור שבת, ללכת לבית כנסת, ללמוד ומתחילים להרגיש שאנחנו בכיוון הנכון.   ובשמיים שמחה גדולה על הבנים האובדים שחוזרים הביתה.  וככה הכל על הכיפק, הכל זורם, הכל מסתדר, אין בעיות.

וככה עובר שבוע, חודש, אולי פחות ואולי יותר, ואז בא  היצר הרע וטוען שהתשובה שלנו לא אמיתית, זה לא מהלב, זה לא "על באמת".
והנסיון מגיע.
בשמיים רוצים לבדוק עד כמה אנחנו אמיתיים, עד כמה אנחנו קשורים לריבונו של עולם, והרבה דרכים לו ליצר הרע - נסיון אחד יכול להיות "עוני", או לא עלינו איזה מחלה, צרה אוי פיתוי אחר.  וזה קשה.  קשה באמת.
וזה הנסיון שלנו - האם נצליח להתגבר עליו, לנצח אותו ?
להמשיך לעלות בדרך ה' ?  האם נדע שעכשיו בוחנים אותנו בשמיים ?

ואם אנו מצליחים לעמוד בנסיונות, היצר הרע משתגע, הוא לא רוצה לוותר עלינו, יש לו הרבה תחבולות, הוא רוצה לצוד אותנו, לקרר אותנו. היצר הרע מכיר אותנו טוב טוב, אם היה בא ואומר לנו לחלל שבת או לאכול נבלות וטרפות - לא מה פתאום, אנחנו דתיים, אנחנו צדיקים...

אבל, הוא מצא תחבולה חדשה לקרר אותנו, לסובב אותנו - כסף !

יש לנו כסף!  ואנו מתחילים להתעסק עם בית חדש, שיפוצים, קרמיקה, אוטו ופלפון עם מסך 64 אלף צבעים, מצלמה 7 מליון פיקסל  וכל מיני צעצועים, מסעדות, חופשות ושטויות של העולם הזה...הזמני.  החולף...
וכך הוא מושך אותנו יותר ויותר למטה, לעולם הגשמי ואנחנו מוצאים את עצמנו שקועים יותר ויותר בתוך הזבל...

והשכינה בוכה עלינו, מה יהיה איתנו ?
מה יהיה אחי ?  מה יהיה ?  חייבים להתעורר !
זה הקרב האחרון שלנו, המלחמה האחרונה !
פה יקבע העתיד שלנו לנצח נצחים !


אסור לנו להפסיד !

והקב"ה אוהב אותנו מאד מאד
הקב"ה וברא את כל היקום, כל העולמות - רק עבורנו !
ורוצה שכולנו נהיה מוכנים

ומי שלא יתעורר, הקב"ה יצטרך להעיר אותו,
בהתחלה ע"י ליטוף, מכה קטנה

לאוהבים לישון, מכה קצת יותר מעוררת וכואבת

ומי שלמרות הכל ממשיך לישון למרות שהמיטה רועדת -
לא יתעורר לנצח !

ואם עדיין לא התעוררת -
אולי תחשוב על מה שאתה מפסיד
אולי תחשוב על העולם הבא.

9  בעולם הבא

מתוך תיקשור עם בנימין גולדן,
ירושלים, יום רביעי, י"א כסלו תשס"ח,  21/11/2007

בנימין:
בעולם הבא לא יהיה יצר הרע, וזה שינוי עצום

רק תחשבו (על זה) - לא יהיה יצר הרע

אדם יהיה בלי יצר הרע ואנשים יוכלו לדבר בלי קול  (טלפטיה?)

להכנס לתוך הלב (של השני?) בלי פחד

אין יצר הרע - אין ממה להתבייש.

אפשר לייצור קשר ישיר
מראש לראש
מלב ללב
מנשמה לנשמה

אין יצר הרע
אין מחשבות לא טובות
אין ערמומיות
הכל אמת
משהוא משהוא - ממש עולם הבא.
(עד כאן התקשור עם בנימין)

אגב, דניאל אמר באחת השיחות כי בעולם הבא יכולים להגיע ממקום למקום מייד.
(אין צורך באוטובוסים...)

"...אני יושב על הרצפה קורע את הבגדים ובוכה על עם ישראל,
בוכה ובוכה, הכלה של הקב"ה במדבר, אהובתו שבורחת ממנו
בכל הזדמנות..."   (בנימין, פרק 27)

האם  לא  הגיע  כבר  הזמן  שנחזור  הביתה ?
אבא  שבשמיים  מחכה,    מחכה  רק   ל נ ו  . . .