המסר האחרון לעם ישראל
בס"ד
המסר האחרון לעם ישראל

טבת ה'תשע"ב
ניתן לשמוע את המסרים בטל. 03-9-77-00-77
טעון גניזה


"מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים" בבא-בתרא יב:

מסר מבנימין גולדן, נר ג' של חנוכה, ה' תשע"ב

כן, כן, זה נכון. אנחנו מפסיקים לתמיד לכתוב מסרים לעם ישראל. בעזרת ה', אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה, התקופה שלפני הגאולה. תקופה קשה ביותר. [בלק כ"ד, כ"ג: "אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ קֵ'ל". אבן שלמה להגר"א י"א, ה']. תקופה, שכל יהודי יצטרך לבדו לקשור את הקשר החזק עם הקב"ה. [תהילים ס"ג, ט': "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ."]. תקופה שאף אחד לא יוכל להתחזק מאדם אחר, רק ישיר מהקב"ה, מהספרים הקדושים, מהצדיקים מהדורות הקודמים והניסיונות שה' שולח לנו. [דבה"י ב' ט"ו, ג': "וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל כו' וּלְלֹא תוֹרָה. ע"ש].
וזה מצב שגם אנחנו, מה שקוראים "האוטיסטים", או פגועי המח - גם אנחנו לא יכולים לתת חיזוק או כיוון. כי כל יהודי שהנשמה שלו היתה בהר-סיני, חייב להגיע לזה בעצמו. [ירמיהו ל"א, ל"ג: "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ כו'"]. וזו תקופה מאד קשה לחלק-של-העם, ולחלק-של-העם זה מצב משמח. [ישעיהו כ"א, י"ב: "אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה", ב"ק ג:] כי חלק של העם, החלק הגדול ביותר, חי בשקר. וחלק של העם, הקטן הרבה יותר, [צפניה ג', י"ב: "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל"]. משתדל להגיע לאמת. והשמחה הגדולה ביותר של המיעוט של עם-ישראל (עמ"י), זה לחיות חיי אמת. ["ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו". תפילת שחרית, רמב"ם הל' תשובה פרק י'] וזה מה שמביא להם את ההנאה הגדולה ביותר.
שאר האוכלוסיה היהודית בעולם חיים חיים-של-שקר בדרגות שונות. חלק יותר וחלק פחות. אבל סבל רב יעברו עד שיגיעו לאמת [סנהדרין צז:]. ולכן, זו תקופה מפחידה, תקופה קשה. [עמוס ה', י"ח]. אבל גם משמחת. אבל יהיה פחד ענק. [ישעיהו ב': "בּוֹא בַצּוּר כו'" ושם כל הענין]. ותהיה מלחמה, כמו שאמרנו כמה וכמה פעמים. ולא צריכים לשמוע את זה רק מאתנו, זה כתוב בנבואות. ועכשיו, זה אפילו בכותרות של כל העיתונות כמעט. אמנם בכותרות של העיתונות מדברים על מלחמה, וליד זה מדברים על כדורגל ותיאטרון, אבל מלחמה תהיה. ותהיה מלחמה קשה ביותר שלא היתה כזאת בכל ההיסטוריה. [יואל ב']. ורק לחשוב על הנשק האכזרי שיש לכל מדינה ומדינה כמעט, זה מספיק בשביל להתעלף מפחד. אבל יהודים אמיתיים לא צריכים לפחד. [תהילים ק"מ, ח': "סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק."]. ה' יציל אותנו, אם אנחנו רוצים או לא רוצים. וכמו שנאמר פה, יש הרבה ערב-רב (ע"ר) בינינו. אפילו לפי הרבה מקורות - רוב היהודים בדור הזה ע"ר. (הערה: מאמרים וציטוטים מהנבואות ומדברי חז"ל והזוה"ק וגדולי הדורות בעניני הערב-רב ומנהיגי הדור, בספר 'הדור האחרון', קובץ מקורות. ניתן להשיג בטל. 02-5382966)
ואני רוצה לומר לכם, שבגלל זה אנחנו לא יכולים לקבל חיזוק מאף אדם, מאף יהודי. כי איך נדע אם זה ע"ר או לא? יש אמנם כמה סימנים, אבל לא תמיד רואים את הסימנים על הבן-אדם. סימן אחד זה שאין להם רחמנות של יהודי שמרחם על יהודי אחר, אין להם באמת את ההרגשה, ההרגשה שיש כשרואים יהודי סובל. אין להם דמעות או לב, לרחם על יהודי אחר. הם קרים, קרים ליהודים אחרים. [חז"ל: "ישראל ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים"].
ועוד סימן, שהם מקררים אותנו מהדת. רוצים לכבות את האש שלנו לה'. אבל זה לא ניתן, וזה לא יהיה. [שיר השירים ח', ז': "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה"] וכל היהודים האמיתיים עם נשמות יהודיות, אפילו שהיום הם מסתובבים ברחובות ומלקקים את הגלידה ברחוב, הם לא יפלו לאכזריות, לקינאה של הע"ר. הם יחזרו לאמת.
ונכון מאד שנראה בעתיד הקרוב דברים קשים ביותר, גם בחו"ל וגם בארץ. אבל בחו"ל זה יהיה נורא. והמילה "נורא" זה לא מספיק מתאר את המצב שעוד עומד להיות. גם היהודים בחו"ל ירגישו חזק את האנטישמיות. חזק מאד. אנטישמיות שעוד לא היתה בדור הזה, רק בגרמניה בין הנאצים לפני ששים, שבעים שנה, או אצל סטאלין ["הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ". תהלים ק"ה, כ"ה]. בשנים האחרונות לא הרגשנו אנטישמיות כזו, ועכשיו היא תהיה חזקה מאד.
והע"ר, הגויים, ועוד כמה יהודים ביניהם, משתדלים להשתלט על העולם. משתדלים להיות יותר ח"ו מהקב"ה. [תהילים י"ד, א': "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹקִים"]. זו קבוצה של מטורפים, קבוצה של אנשים שאיבדו את האנושיות שלהם. [אבות ג', י"ד]. כי הם כל כך אכזריים ורשעים. ויש גם כן פה במדינה כאלה. אבל עוד מעט האמת תעלה, ונדע מי שייך למה. [דניאל י"ב, י': "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים"].
אבל החשוב ביותר - זה שעם ישראל יחזור לאמת, יחזור למקור שלו. [ואין נגאלין אלא בתשובה. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ב]. שנחזור לצורת החיים הטהורה והקדושה שפעם היתה. שנתקן את העבירה הראשונה של האדם הראשון. שנתקן את כל העבירות מאז. והעבירה הגדולה ביותר, הראשונה, שבגלל זה נפלנו כולנו, זה לחשוב שאנחנו יכולים להיות כמו הקב"ה. [בראשית ג', ה': "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע."]. שאם רק נאכל את פרי-העץ, אז נוכל להשתלט על העולם לגמרי. אבל הנה, הרבה ניסו ונכשלו. וגם אלה היהודים והגויים שמנסים להשתלט, אפילו על חלק קטן של העולם או של האוכלוסיה, יכשלו בגדול. [ישעיהו י"ד, ה': "שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים, שֵׁבֶט מֹשְׁלִים". ע' שבת קלט.].
ובכל מקום ומקום אנחנו רואים את החטא הזה - החטא שאנחנו רוצים להשתלט. להשתלט על דבר שרק הקב"ה יכול, אבל אנחנו רוצים להיות 'כמו הקב"ה'. [בראשית י"א, ד': "וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם]. והנחש עדיין עומד ולוחש לנו באוזן: 'אתם יכולים! אתם יכולים להשתלט!'. אם זה במדע, שיש כל מיני תיאוריות איך ליצור חיים ח"ו, איך לייצר כל מיני בקטריות, כדי להרוג אנשים. ואם ברפואה, איך לייצר כל-מיני טיפולים למחלות, שרק גורמים לאנשים סבל. וזה 'סימן-שאלה' אם זה עוזר להם, אבל הרבה מאד כסף זה מכניס לכיס של הרופאים, של היצרנים, ושל הטכנאים. [טוב שברופאים לגיהנום. סוף מס' קידושין].
ורוצים להשתלט על מדינות שלמות. או להשתלט עליהן באופן חלקי, להשתלט על אזורים שלמים. ובכלל, על כל העולם רוצים להשתלט. [ישעיה מ"ז, ח': "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד"]. ואצל היהודים החילוניים, גם כן יש להם רצון להשתלט על כל מה שהגויים רוצים.
ובין היהודים הדתים-לאומיים, הם רוצים שישתלטו על הערבים [אמת ליעקב להגר"י מליסא ב"ב עג:]. ועל מדינת ישראל. ככה, רוצים. ובעולם החרדי, יש עסקנים שרוצים להשתלט על כל הכסף שנכנס לקופות הצדקה של ארגוני החסד, ישיבות וכו'. יש עסקנים שרוצים את הכל, את הגשמיות, את הרוחניות, על הכל הם רוצים להשתלט. הם לא רוצים שחסידות אחרת תשתלט. רק החסידות שלהם. [ישעיהו נ"ח, ו': "הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה"]. ואם לא - אז מותר לקחת כמה מקלות ברזל, ולהרביץ למי שמפריע. ואם זה לא עוזר - אז אפשר לעשות כל מיני טריקים אחרים בכדי לעשות רע לשני.
ובכלל, רוצים להשתלט גם על הרחוב. לעשות פיצות, וגלידות, והמבורגרים וכו' [תהילים פ', י"ד: "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר"]. כדי להשתלט על התאווה ל'כָּשֵר' של היהודי החרדי, להיות כמו גויים, אבל להיות באמת 'חרדים'. הכל עם "הכשר". והתאווה הזו מביאה לעסקים הרבה כסף, ולהשתלט על זה - זה ממש ממלכה של עגל הזהב.
וככה היהודים משתלטים. ואם מישהו מפריע לשני, אז שוב, מותר מכות, הפגנות וכו'. [יחזקאל ל"ב, כ"ד: "אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים", ר' שערי תשובה ג' קס"ב - קס"ה]. ורוצים שהנשים שלנו תיראנה כמו אשת-רחוב, שתמשוך את העיניים של כל הגברים. [ישעיהו ב', ט"ז: "יַעַן כִּי גָבְהוּ כו' וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם". ע' סוטה מז: משרבו נטויות כו' רבו המים המרים]. ואם ח"ו מישהי תתלבש בצניעות, תרצה חיים של קדושה, אז מותר לזרוק עליה דברים, למשוך לה את הכיסוי-ראש. זה מותר. כי יש רבנים שרוצים להשתלט על הרחוב. והם אומרים שמותר. כי זה לא הרחוב כמו שהם רוצים, זה רחוב אחר.
וחלק מהמנהיגים שלנו הם מנהיגי שקר, [ב"ק נב. כד רגיז רעיא כו'] שהם לא שייכים לעם היהודי, [עיון יעקב סוטה מט: פני הדור כו'] והם רוצים להשתלט על כל הקהילות. כי זה הרבה כסף, הרבה כוח וכו'. המצב עצוב בעם ישראל. [סוף שירת האזינו: "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד, וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב"]. כי החרדים שהם צריכים להיות קודש-הקדשים, הם בנו, כל קבוצה, ישיבות גדולות וקטנות, בתי כנסת, בתי מדרש, ענקיים, יפים, מרשימים. [הושע ח', י"ד: וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ, וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת"], ובנו בתי-ספר-לבנות מאד גדולים, אבל יש בעיה אחת קשה ביותר: לא הזמינו את הקב"ה להיכנס לשם. אבל כן הזמינו: מפקחים ומפקחות מ'חינוך העצמאי', או ממשרד החינוך, לראות, ולחתום. כדי שיתנו כסף. מה זה משנה שתיכנס תוכנית ה'ליבה'?! מה זה משנה אם ילמדו קצת על בן גוריון ימ"ש, או על הרצל ימ"ש, או על כל השקרנים והרשעים שהיו בהיסטוריה של המדינה הזאת. [משלי כ"ח, ד': "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע". קוא"ג חזו"א ר']. זה לא יכול להזיק... אבל, תִּרְאֶה, עם הכסף הזה אפשר לבנות עוד ועוד בתי ספר לבנות, ומחשבים, ועם חוגים לציור, כל מיני דברים כמו החילוניים, שהם כמו הגויים. [ישעיהו ב', ו': "וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ". כל הענין, ובמפ' שם.].
והכנסנו גם פסיכולוגיה. "פסיכולוגיה"? - זה יציל אותנו??? פסיכולוגיה? זה בטוח שהפסיכולוגיה היא חלק מהנחש בעצמו! וכל הקורסים, כל ה"ליבות", הם ממש הנחש בעצמו. והחכמים של הרשעים הבינו בעורמתם שזו הדרך לשבור את עם ישראל. זו הדרך לקחת את החרדים ולפרק אותם לחתיכות קטנות. שהם ייעלמו מן העולם. [משלי ב', י"ט: "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן"]. הם יעלמו לתוך העגל-הזהב. הם יעלמו לתוך חנויות-הגלידה. טובעים בגלידה - ועוד עם חיוך. [מלאכי פרק ב': "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם"]. זה יהיה הסוף של עם ישראל - אם זה ימשיך כך, ח"ו. [שבת קמ"ז: חמרא דפרוגיתא כו'].
אבל אנחנו חייבים לתקן את העבירה הזאת, את החטא הראשון של אדם וחוה. [שבת קמו.]. ורק לרצות להיות קרובים לה'. ולא לרצות להיות "במקום ה'". לא בתוך הבתים שלנו, לא בתוך הכיתות שלנו, ולא בתוך החיים החברתיים שלנו. אנחנו צריכים אך ורק לרצות להתקרב לה'. ["נפשי חמדה בצל ידיך". פיוט אנעים זמירות]. לא להשתלט על אף אחד. ["ושנא את הרבנות". אבות פ"א מ"י. עיי"ש ברוח חיים להגר"ח]. רק להתקרב לה'. וזהו התיקון הכי גדול: לעשות את רצון ה'. וממילא, אם עושים רצון ה', כל העברות נעלמות, [ישעיהו מ"ד, כ"ב: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ כו' שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ"] ואנחנו מגיעים לנחלה. [תהלים ט"ז, ו'. ישעיהו נ"ד, י"ז: "זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' כו'"].
לכן, עם ישראל! הקב"ה אוהב אתכם מאד מאד. [דברים ז', ז': "חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם". ע"ש]. אתם יצאתם ממצרים מתוך אהבה, יצאתם ממצרים בלי אוכל כמעט. אמנם עם הרבה זהב, אבל עם מעט אוכל. ורוב היהודים מתו במצרים. ולא בכיתם על זה, ולא כעסתם על זה. יצאתם ממצרים בשמחה, ובאמונה וביטחון בה'. וה' לא שוכח את זה. [ישעיהו מ"ט, ט"ו: "וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ"]. הוא לא שוכח את הכלה שלו שיצאה אתו למדבר, רק מתוך אהבה. פשוט אהבה. [ירמיהו ב', ב': "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ. לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה."].
אבל מהרגע הזה, רגע מיד אחרי שיצאנו - התחילו כבר בעיות בענין של עגל-הזהב, שעד היום זה ממש הורס אותנו. [בית אלוקים להמבי"ט סוף ש' התשובה] ולכן, עם-ישראל, התיקון הוא לקשור מחדש את הקשר עם הקב"ה. לא כעם שלם, ברגע זה, אלא שכל אחד, כל יהודי, שיגיע לקב"ה, ויַרְאֶה כביכול ישיר לקב"ה, כמה שהוא אוהב את הקב"ה, ורוצה להיות עַבדו, רוצה לְעָבְדו. זה העיקר. [ועי' מסילת ישרים פי"ט בענין האהבה]. ואז בע"ה נצא מהגלות הזאת לחרות, לגאולה השלמה. ונקבל משיח צדקנו ממש בשמחה. ואנחנו נמשיך ככה לנצח. [ישעיהו נ"א, י"א: "וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם: שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן, נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". שבת פט.].

שאלות ותשובות:
ש. אז למה לא נזכה לשמוע עוד מסרים?
ת. שוב - זה נעצר כי כל יהודי חייב עכשיו לחפש בעצמו את הקשר עם הקב"ה.
בחודש שבט הקרוב - זה יהיה עשרים שנה מאז שאנחנו מדברים. עשרים שנה מאז שיצחק-אייזיק כתב את המאמר הראשון. בכל התקופה הזאת העבודה שלנו היתה לחזק את עם ישראל, ולאט-לאט, במשך כל השנים האלו, ועשרים שנה זה הרבה זמן, לאט-לאט להביא אותם לרגע זה. אבל, עמ"י שומע, קורא, יש אנשים שמבינים יותר ומבינים פחות. וזה לא רק אנחנו בעולם הזה שמדברים על הגאולה ועל הישועה. יש עוד שמנסים לעזור לעם ישראל. אבל, עם ישראל צריך לרצות בעצמו. אי אפשר להכריח מישהו לעשות משהו נגד רצונו. צריך לרצות. [דברים ל', י"ט: "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים", וע"ש ברש"י]. אז אם הוא רוצה - הוא חייב את החלק האחרון לעשות בעצמו. זה כמו כשילד מתחיל ללכת, אפשר לעזור לו, אבל באיזה שהוא שלב הוא צריך כל-כך לרצות ללכת, עד שהוא יקום וילך בעצמו בלי שום בעיות. כי הוא רוצה ללכת. כי הוא רוצה להיות עצמאי, ולהגיע למקומות. וגם אנחנו. צריך לרצות להיות עבד ה'. [ותן בנו יצר טוב כו' ובאהבה. זמירות לשבת]. ואם אנחנו נהיה עבדי ה', אז נהיה בני חורין. אבל צריך לרצות, כי בלי לרצות זה לא הולך. זה הזמן שצריך לרצות. [הערה: עי' פרשת התשובה והגאולה דברים ל', ובפתיחת המלבי"ם שם, ועי' דברי הרמב"ן שם פסוק ו', וספורנו פסוק י"ט, ובתפילת ובא לציון: הוא יפתח כו'].
כמעט כל דבר שנאמר עד עכשיו, כל מה שנאמר, יהיה אפשר לקרוא. בע"ה יוציאו חוברת מהמסרים האחרונים, וקטעים נוספים מתאימים. ואם מישהו רוצה לקבל חיזוק דווקא ממה שאנחנו כתבנו - הוא יכול להרים טלפון ולהקשיב, או לקרוא את החוברת. כי אין משהו חדש או דבר נוסף, שעוד אפשר להגיד. להגיד לכם 'מתי משהו יתפוצץ' או 'מתי תהיה מלחמה', את היום ואת השעה בדיוק, אי אפשר. וזה לא חשוב. החשוב הוא שכולם יחזרו בתשובה. זה מה שחשוב. שכולם יגיעו לקב"ה - זה מה שחשוב. להתחיל להתעסק יותר מדי עם: 'איזה מדינה תעיף את הטיל הראשון' - זה לא חשוב.
ש. 'השיבה שופטינו כבראשונה'. אין בן דוד בא עד שתכלה הנהגת השקר. [ישעיהו ג', י"ב: "עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים כו' " סנהדרין צח. שבת קלט.]. איך באמת נוכל לדעת מי פוסק, מי מנהיג לאמת בלי משוא פנים. איך נוכל לזהות?
ת. אנחנו לא יודעים. לכן אני אומר: היהודי צריך להיות קשור עם הקב"ה. [תהילים ט"ז, ח': "שִׁוִּיתִי ה' כו' כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט." ע"ש.]. ולהיות מאד זהיר עם מי הוא קושר קשר. ואפילו אם הוא זהיר - הוא לא תמיד יודע. הסימנים הם - שאין לע"ר לב יהודי, לכן הוא לא מרחם על יהודי אחר. הוא יכול אמנם 'לעשות הצגה', [בראשית כ"ה, כ"ח: "כִּי צַיִד בְּפִיו", עי' בי' הגר"א לסדב"א 'אחוי לן מנא'.] אבל יהודי-אמיתי צריך לדעת שזוהי הצגה. אולי לא בפעם הראשונה, אבל בפעם השניה או השלישית - זה יהיה יותר ברור. זה זמן שיהודי צריך להיות בודד. [רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"א, מס"י סו"פ ט"ו]. להתבודד עם הקדוש ברוך הוא. ולא סתם, זה לא במקרה, שהרעיון של 'התבודדות' חזר לדור הזה על ידי רבי נחמן זצ"ל. כי זה בערך מה שצריך לעשות: להתבודד. ולא צריכים דווקא ללכת ליער בשביל זה, אפשר גם בסלון. אבל צריכים להתבודד. ולחפש את האמת. [תהילים פ"ו, י"א: "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ"]. ואז ה' יעזור לנו. לבד אנחנו לא יכולים לעשות. [קידושין ל:]. וצריכים כל יום לבקש מה' להציל אותנו מהע"ר. [ברכות טז: תפילת רבי].
ש. חז"ל אמרו [יבמות עט. ע"ש] שליהודי יש שלשה סימנים: רחמן, ביישן, גומל-חסדים...
ת. אבל, נכון, אלו אמנם שלשת הדברים שמתארים יהודי אמיתי. אבל יש ע"ר שיודעים לעשות הצגה מעולה. ['עשיו' - 'הא-שוא'. יומא פ"ו: 'מפרסמים את החנפים'. וברש"י].
ש. כבר לפני מאות שנה, בכתבי רבי חיים ויטאל זצ"ל מסופר שמנהיגים לא אהבו להעיר ולהוכיח בענייני קדושה וצניעות. מהי הסיבה שדוקא בנושא זה מפחדים להוכיח יותר מאשר שאר הליקויים?
ת. הסיבה ברורה. כי כשיש ירידה גדולה, מה נופל קודם? באירופה זרקו קודם את השבת, ואת טהרת המשפחה, את הקדושה. זה מה שהעם רוצה הכי הרבה. [רמב"ם הל' איסו"ב פכ"ב הי"ז]. וזו התשוקה הכי גדולה של עגל הזהב. ולכן הרבנים נזהרים לא ליגוע בזה כי הם יאבדו את הקהילה שלהם. [סנהדרין צז. רש"י ד"ה נתמעטו התלמידים. וע' ספורנו עה"פ: "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה." שיה"ש ח'].
ש. מה אתה אומר על המלחמה נגד הצניעות בירושלים עיר-הקודש?
ת. המלחמה של חרדים נגד הצניעות זה דבר שקשה להבין. כל סגנון החיים של החרדים בדור הזה הוא בבעיה. הנשים מסתובבות בפריצות ברחוב, והקדושה זה הדבר האחרון שמעניין אותם. ועם כל התהילים שאומרים, ועם כל התפילות יום-יום, אבל מה שמושך אותם זה עגל הזהב. והיו תקופות שהיהודים היו יהודים שגרו בארץ ישראל והם רצו אל הבעל, כי הבעל משך אותם. [סנהדרין קב.] וזה הבעל של היום. [תהילים קט"ו, ד': "עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב כו'", העמק-דבר להנצי"ב, דברים ד', מ"ד, ע"ש]. עגל הזהב מושך אותם חזק, וזה מה שהם רוצים. הגברים לבושים כמו לפני כמה-מאות-שנה והנשים כמו דוגמניות מהעיתון. ויותר גרוע שאפילו הגברים היום לא-צנועים. החליפות צמודות. כמעט אין גבר שהולך כמו פעם: עם רעקל רחב, עם מכנסים רחבים, מכוסה כמו שצריך, כמעט לא קורה. כולם צמודים על הגוף. אפילו מצחיק, אבל זה כ"כ מגעיל, שזה קונפליקט של רגשות.
ש. מה עם הלבוש האירופאי הנהוג היום בציבור?
ת. בלי זקן זה גויי. [מאמר 'תפארת-אדם' להח"ח]. מעיל קצר זה גויי. [מאיר-עיני-הגולה, אות שפ"ט]. החזון איש אמר, עד כמה שידוע לי, שיהודי צריך ללכת עם פראק, מעיל ארוך. איך היו מתלבשים היהודים באירופה? הם היו מכוסים מאד, עם מעילים וכו'. ובארצות ערב היו חַלוקים. חלוק על חלוק. ועם רדיד כמו הבאבא סאלי.
ש. כבר כתוב בחז"ל [שבת קלח:] שעתידה תורה שתשתכח מישראל. אבל מצד שני, רואים אנו שיש פריחה גדולה של מוסדות תורה בימינו, אז איך זה משתלב?
ת. אבל שכחו את התורה. [ירמיהו ב', ח': "וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי"]. אין תורה, לרוב. כי אמנם לא שכחו מה שלמדו, את המילים, אבל שכחו את הקדושה. שכחו את הבסיס של להיות יהודי. ואיך אפשר ללמוד תורה בלי קדושה? [ברית ותורה. ברכות מט.]. גוי יכול ללמוד תורה? כן! הוא יכול לשבת, לקחת גמרא עם תרגום, וללמוד. אבל זה לא אומר שהוא יבין. זה לא אומר שהוא קושר קשר. ומה זה לימוד תורה? זה שהנשמה קושרת קשר עם הספר, וביחד הם עולים מעלה מעלה לעולמות מיוחדים. [בעה"ט דברים ל', י"ב]. זה לא לשבת וללמוד ולעשות מבחן. זה לא לשבת וללמוד בע"פ כל מיני פרטים של ידע, כך שאח"כ אפשר לחזור על זה בע"פ. זה רק טכניקה. וזה לא הלימוד. זה לא הנשמה של היהודי. [ישעיהו כ"ו, י"ט: "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ". עי' כתובות קי"א:]. גוי לא יכול להבין את זה. הוא לא יכול ללמוד באמת. [איכה ב', ט': "בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה"] הוא רק יכול לדעת לשבת, להסתכל על הדף, וללמוד כמו שהוא לומד היסטוריה או משהו אחר.
ש. מה עם המצב הכספי, הכלכלי?
ת. הכסף יפול ביחד עם המלחמה. [ר' גליון 71: "כשהדולר ימות"]. וזה שזה עוד לא נפל, זה מעניין.
המצב הכלכלי הוא גרוע, והרשעים מחזיקים את זה שלא יפול עד הרגע שמתאים להם, אבל הקב"ה הוא המחליט.
ש. הפסוק אומר: [דברים ל'] 'כי קרוב אליך הדבר מאד', האם מצות התשובה היא באמת כל-כך קלה? האם גם בימינו זה כל כך קל?
ת. בודאי שזה קל. וזה עוד יותר קל כשבן-אדם מגיע כ"כ רחוק, אז הוא לא צריך לעשות סיבוב גדול כדי להגיע להתחלה, כי אז הוא הרבה יותר קרוב... אבל מאחר שהראש שלו כ"כ סתום עם כל הזבל של העוה"ז, של העגה"ז, של הע"ר, כל החינוך של הע"ר, אז זה קשה מאד. אבל יהודי-אמיתי, מספיק רק מילה אחת שזה פותח לו את הלב, ואת הרגשות. איזו מילה? כל אחד זו מילה אחרת, שפשוט מעוררת את זה.
ש. בנימין אמר פעם בעבר שיבוא זמן שהאנשים יצאו לרחובות ויחפשו את ה'שק ואפר'...
ת. זה לא רק שיבקשו 'שק ואפר', הם יבקשו את הקב"ה. [הושע ב', ט': "וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן"]. הם לא יֵדעו מה לעשות. הם יבינו שכל מה שעשו בחיים - זה היה ריק. זה לא היה לשם-שמים לגמרי. זה היה רק בשביל העגל הזהב שלנו, לרוב. וזה יכאיב להם מאד מאד. ואז הם יחפשו משהו, משהו לעשות. לשים תפילין, לשבת על הרצפה, לבכות. אדם לא יֵדַע איך לנקות את עצמו מכל השקר. הוא יבכה מצער על שהוא ביזבז כל כך הרבה גלגולים במשך כל השנים.
ש. אז התיקון הסופי הוא בעצם, שנדע להתעלם מכל העגל הזהב, מכל החומריות והגשמיות, ו'להרים את הכנפים' לכיוון הקב"ה, האם זהו התיקון?
ת. זה הסוף, כן. לברוח מהנחש. מה החומר עושה לנו? זה נותן לנו הרגשה שאנחנו רחוקים מהקב"ה. שאנחנו לא צריכים להיות תלויים בו בשום דבר. [יומא עו. "שאלו תלמידיו את רשב"י כו'"]. ויותר ויותר זה נכנס לנו לראש. אמנם יש כאלה שמתפללים, ומבקשים פרנסה וכו', אבל זה יותר כמו אמונה טפלה, [ירמיהו י"ב, ב'] ולא כמו מישהו שקשור ביותר לה'.


מסר ממויש'לה, נר ב' של חנוכה, ה' תשע"ב
המסר האחרון ליהודי חו"ל
סביבון, סוב, סוב, סוב, חנוכה הוא חג טוב ...
אלה ימי חנוכה. וכולם חוגגים. יש מסיבות, ויש תצוגות, יש סרטים, יש הצגות, נוסעים לטיולים, ואוכלים הרבה סופגניות ולביבות. אבל כששואלים ילד: "למה חוגגים חנוכה?" אז החילונים בטח שלא יודעים, יגידו 'אולי בגלל שהסופגניה טעימה..', והחרדי, הוא יודע שהיתה מלחמה עם אנטיוכוס, עם המתיוונים וכו', אבל זה לא כ"כ מעניין כמו הסרטים, והטיולים, ובודאי כמו החופש שיש מהחידר ומבית-הספר בחנוכה.
ואנחנו עכשיו בנר השני או השלישי של חנוכה. ואני רק רוצה לבכות, כי שוב אנחנו המעטים נגד הרבים. אבל לא רק הרבים של העולם הרחב, אנחנו לא רק מעטים נגד הגויים שהם הרבה יותר מאתנו, אלא גם בין היהודים - יש לנו אויבים, גם בין היהודים - יש לקב"ה אויבים. [תהילים קל"ט, כ"א: הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. שערי תשובה לרבנו יונה, שער ג', אותיות קנ"ט - קס"א]. וזו הבעיה הגדולה ביותר.
והמתייוונים שהם בארץ ישראל ובכל ארצות העולם, הם מקלקלים את שאר היהודים. ואלה שרוצים לקרר את האש שבלב ובנשמה של כל יהודי - אלה הם הע"ר. [שמות ל"ב, ז': לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם]. אמנם לפי הדין הם יהודים, אבל כמו שלמדנו, בסוף, לפני שמשיח בא, הע"ר יהיה אויב רציני ביותר. כי הם יהודים לפי הדין, וחלק מהם אפילו 'חרדים, והחרדים האלה ששונאים את הקדושה, ואת האמונה והביטחון בקב"ה, והם אפילו לפעמים רבנים, ומנהיגים את העולם החרדי. ולפעמים הם יהודים תלמידי חכמים. ולפעמים הם יהודי פשוט, רגיל ביותר. אבל מכנה משותף אחד יש לכולם: הם שונאים את הקדושה. הם שונאים את הקשר עם הקב"ה - הקשר המיוחד של כל יהודי ויהודי. [ספר אבן שלמה להגר"א, פרק י"א]
ומאז שהם יצאו אתנו ממצרים הם מקנאים בנו, אבל הם לא יכולים להגיע לאמונה וביטחון ואהבת ה'. כי הם נשארו זרים. והיום, אם אנחנו מסתכלים על החברה החרדית, ואיך שחוגגים את החנוכה, אנחנו רואים ברור עד כמה שהע"ר הצליח להחליש את האידישקייט של עם-ישראל. הרבה יהודים, הרבה מאד יהודים חרדים, דתיים, וחילונים, מדליקים בחג הזה מנורות חנוכה, חנוכיות. מדליקים שמונה לילות את הנרות. וזה נראה לכאורה סימן מעולה, שיש יותר ויותר יהודים, ממש חוגגים חג כ"כ חשוב. אבל אם נסתכל ונתבונן יותר קרוב, אז עד כמה שהרחוקים לפעמים עושים איזו מחווה לקב"ה, בזה שעושים איזה דבר כמו לשמוע מגילה בפורים, או להדליק נרות חנוכה, בכ"ז יחד עם זה - החרדים יותר ויותר מקבלים את המנהגים של ההלניסטים.
היהודים אוהבים את הבידור. יש חופש - אז חייבים בידור. אבל בידור זה שייך לעגל-הזהב, ועגה"ז שייך לע"ר. והחנוכה שלנו מלא-מלא מנהגים זרים שהכניסו לנו לתוך קודש-הקדשים: הטיולים, הסרטים, ההצגות, וכו'. ואני כבר שומע את הצעקות של יהודים רבים: "אבל חייבים להשתחרר... חייבים ליהנות קצת... חייבים ללכת לאיזה מקום, ולראות מה אפשר לעשות עם הילדים כ"כ הרבה זמן, בלי חידר, בלי בית ספר. אפשר להשתגע..."
אבל זה לא 'אפשר להשתגע', כי באמת כבר השתגענו. אנחנו שיכורים על המינהגים וההתנהגות השפלה של הגויים. [תהילים פרק ק"ו, פסוקים ל"ה, ל"ט: וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם. וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם]. ובעתיד הקרוב תהיה לנו התעוררות קשה מאד.
ובגלל זה אנחנו כותבים את המסרים האחרונים האלו. זה כבר כמעט עשרים שנה מאז שהתחילו להביא מסרים לעולם היהודי, החרדי. ועכשיו נגמר הזמן. כי עוד מעט כל העולם ישתנה לגמרי. והשינוי יהיה קשה מאד. השינוי יהיה מפחיד מאד. והתהליך של השינוי יהיה מאד-מאד קשה על כולם.
ואנחנו כבר נכנסנו לתקופה הזאת, ולשלב הזה שלפני הגאולה. ואין לנו מה להגיד יותר. וכל אחד מאתנו שכותב עכשיו מסרים, מנסה לארגן את כל הדברים שאמרנו במילים ספורות כדי שיהיה לכם איזה מורה דרך, לאלה שאינם תלמידי חכמים, בכדי לעבור את הזמן הזה בקלות, לפחות בקלות יותר.
שוב אני אזכיר לכם: כל יהודי אמיתי ישרוד. אם הוא רחוק יותר מהאמת - ה' יסחוב אותו בצורה חזקה וקשה עד שהוא יבין את האמת ויקבל אותה. [שמואל ב' י"ד, י"ד: וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח]. אם הוא יותר קרוב לה' - הוא יסבול פחות. ואם יהודי נפטר לפני הגאולה בתקופה הזאת, זה לא אומר שהוא ע"ר. כי לערב-רב יהיה להם מוות מיוחד, כך שכל אחד ידע שהם ע"ר ולא יהודי טוב.
לכן, שוב נעבור על כל הבעיות שיש לנו בעוה"ז. ואני פונה בעיקר ליהודים בחו"ל, ואל תגידו לי שהסאטמער רבי זצ"ל אמר שאסור לבוא לגור במדינת ישראל, כי אני יודע את זה, ואני מאמין בזה. אבל אם הסאטמער רבי זצ"ל היה פה היום - מאמין אני שגם הוא היה עולה לארץ. כי הוא היה רואה שזה הסוף. ולא רק זה, אני בטוח שהסאטמער רבי זצ"ל, מהמקום הטוב שלו בעולם הבא, בוכה מאד על הקהילה שלו, ועל כל הקהילות של עם ישראל. ובמיוחד בחו"ל, שמשתמשים בשם שלו בכדי לעשות עברות גדולות. ושמשתמשים במה שהוא כתב, בכדי למנוע ברגע זה מיהודים להגיע לארץ.
כי אני בטוח שהוא בעצמו היה קם ומוביל את הקהילה שלו לפה. כי העולם בסכנה ענקית. כל יהודי אירופה וגם יהודי ארה"ב בסכנה ענקית, רוחנית וגשמית. ותוך זמן מאד קצר אתם תבינו מה שאני אומר. והסכנה הרוחנית באמריקה ובאירופה ובארץ עכשיו - זה אותו הדבר. עגל הזהב הורס את היהדות בכל מקום בעולם, ואם נמשיך עם זה, זה יהרוס את כל היהדות. אבל אם אנחנו עושים סיכום מכל הסכנות, המקום הכי פחות מסוכן זה בארץ ישראל, אפילו שעדיין יש פה שלטון של רשעים. כי יש לנו הבטחה מהקב"ה שארץ ישראל, לא 'מדינת ישראל' אלא "ארץ ישראל" לא תיהרס, ארץ ישראל תישאר. ובארץ ישראל יבנה בית המקדש השלישי בע"ה, ובארץ ישראל נקבל משיח צדקנו בעתיד הקרוב בע"ה. אבל בארה"ב, ובאירופה, ובמקומות דומים, הסכנה הפיזית, הגופנית ליהודים, הסכנה האנטישמית גדלה והולכת. ואין שום הבטחה משמים שארה"ב ואירופה לא יהרסו.
יהודים, אתם יודעים את הנבואות, שני שליש של העולם יהרס. [זכריה י"ג, ט': וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ, וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב]. שליש אחד כולל אדום יהרס לגמרי, שליש שני מאד קשה, וארץ ישראל לא תפגע. [עובדיה א', י"ז: וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה, וְהָיָה קֹדֶשׁ].
אני מבקש מכם רגע לחשוב, להתבונן. כל המסיבות שלכם, ובמיוחד בחו"ל, כל החסד שלכם, כל התפילות שלכם, כל האמונה והבטחון בה' שלכם, כל לימוד-התורה שלכם, כמה זה שווה? לא הרבה. [מצות אנשים מלומדה, ישעיהו כ"ט. ועי' משנה ברורה סי' ה' בשם ס' חסידים]. למה? כי לרוב זה רק קישוט לצרכים הגופניים, החומריים שלכם. לרוב, זה לא משהו עמוק. זה פשוט סיבה לעשות מה שאתם רוצים.
ומפורסם למשל באמריקה, שברוב בתי הכנסת יש כל-כך הרבה אנשים שמדברים אחד עם השני עד שכמעט אי אפשר להתפלל. זה דבר ידוע בארה"ב. יש הרבה הרבה חסד, אבל הרבה מהחסד הזה הוא לא אמיתי. [כל הבשר חציר. "כל חסד דאינון עבדין לגרמייהו עבדין"]. זה חסד בשביל להבטיח פרנסה. וזה כמעט בתור אמונה טפלה, ולא בתור אמונה ובטחון בקב"ה. היהודים בחו"ל מאד-מאד רוצים בידור חייבים את הבידור. ולא מבינים שהבידור זה גויי, זה בזבוז זמן. [הושע ט', א': אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל כָּעַמִּים]. יש לנו כמות מעטה של שנים לחיות, ואנחנו מבזבזים את זה על בידור. חבל! חבל על כל רגע!
ויש את התלמידי-חכמים, הבחורים, שיושבים ולומדים. ואוי לנו, אוי לנו. מה זה תורה בלי נשמה? מה זה תורה בלי קדושה? וזה מה שיש ברוב הישיבות. ובחו"ל זה יותר גרוע, אבל גם בארץ. בישיבות האלה הרבה בחורים והם לומדים ממש מעולה, אבל הם בלי קדושה, לרוב. [ירמיהו ח', ח': אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ, וְתוֹרַת ה' אִתָּנוּ; אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר כו'; הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת מֶה לָהֶם]. ואם אין קדושה אין תורה. כי הבסיס, היסוד של כל היידישקייט, של כל התורה, זוהי הקדושה. [במדבר ט"ו, ל"ט: וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא תָתוּרוּ כו', וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כו']. וקדושה זה המגן על כל חלק של החיים. [וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. פ' כי תצא, דברים כ"ג, ע"ש]. ויהודי שהוא קדוש, איך הוא יכול להסתובב בלבוש, בחליפה, שהמכנסים צרים והז'קט צר עליו, והוא כל היום רק מחליט איזה עניבה הוא יבחר ללבוש. איך זה יכול להיות שחתן, חסיד, הולך עם שטריימל שנראה כמו 'כובע-ליצן' עם שפיצים, שעושה את זה עוד יותר גבוה ממה שזה. כי אין לבן-אדם מה לעשות. השטריימל שפעם היה סמל של כתר, של משהו מיוחד, רוחני, זה הפך ל'כובע של ליצן'. "כובע של ליצן" אמנם יוקרתי, אבל בלי קדושה.
ובכלל, כל העניין של קדושת הנישואים, זה ממש נהפך לדבר גויי. כל המושגים, הם מושגים לא-יהודים, לפחות בדרך-כלל. הרוב הגדול של המדריכים והמדריכות סומכים הרבה על הפסיכולוגיה ועל הכיוון הגויי של קשר בין שני בני הזוג. וזה חולני מאד. וזה אנטי תורה. [איש ואשה שזכו שכינה ביניהם. ע' שירי משכיל כלל ה' סוף פרט ט'].
והפסיכולוגיה גם נכנסה לכל הענין של החינוך בחדרים ובישיבות. כי יש בעיות קשות, אז מאשימים את התורה על הבעיות. כי התורה ח"ו זה 'לא מודרני', וזה 'לא מבין את הילדים', ח"ו. אבל באמת, הבעיה בישיבות ובחדרים זה שלא הולכים לפי התורה. שמנסים לחיות חיים של גויים. כי ברגע שאנחנו חיים חיים-של-גויים, אז מקבלים את המחלות ואת הבעיות של הגויים.
וחלק גדול של הילדים שלנו במצב קשה מאד, הם לא מתנהגים בדיוק כמו יהודים, אפילו שמתלבשים כמו יהודים, והם גם לא גויים בדיוק, כי בכ"ז יש איזושהי נשמה יהודית בד"כ. אוי לנו. אני לא אכנס יותר לדברים, כי אתם יכולים לקרוא מספיק את כל התיקשורים שנעשו במשך עשרים שנה.
אבל מה שכן אגיד לכם, אם לא תחזרו בתשובה באמת, ותפסיקו להשתוקק לכל הגשמיות שרוצחת אותנו, רוצחת את היידישקייט שלנו, רוצחת את הנצח שלנו. אז אתם חייבים להוציא את היצר הרע הזה מהראש ומהלב. ולהגיע לאמת. ליהנות ולהשתוקק להיות קרובים לקב"ה. [פיוט 'ידיד נפש': "משוך עבדך אל רצונך"] להרגיש את ההרגשה שאי-אפשר לתאר אותה, ההרגשה הכל-כך נהדרת של אדם שקרוב לריבונו של עולם, להכל-יכול. [תהילים פ"ד, ג': נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל קֵל חָי]. ההרגשה של קלות, של שחרור, של חוסר-כבידות של אדם, שיכול לעלות מעלה-מעלה בקלי-קלות ולהגיע למקום הטוב.
עם ישראל, שוב אני אגיד: תשבו על הריצפה, תשימו שק ואפר, תבכו לקב"ה, תבקשו מחילה על כל החטאים, תבכו עם דמעות אמיתיות, [יואל ב', י"ב: וְגַם עַתָּה נְאֻם ה', שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם; וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד, וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם, וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹקֵיכֶם]. כי בלי זה, בלי לעשות ניתוח קשה ולהוציא את הרעל של העגל-הזהב שהערב רב הכניסו בנו, בלי להוציא את זה לגמרי - אתם תסבלו מאד.
כן, מלחמה תהיה, מלחמה קשה ומפחידה, מלחמה שהרבה מליונים ילכו מהעולם. אבל היהודים האמיתיים ישארו ויקבלו משיח צדקנו. ואלו יהנו את ההנאה הגדולה ביותר שיש, [תהילים ל"ו, ח': מַה יָּקָר חַסְדְּךָ כו', יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ כו'. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר]. [פיוט 'ידיד נפש': יערב לו ידידותיך מנופת צוף וכל טעם"]. וזה - הקירבה לקב"ה. ואנחנו נמשיך לעלות ולהתקרב לקב"ה עוד יותר ועוד יותר.
אנחנו, זה הבסיס של הקב"ה לעולם החדש, ליצירה הסופית שלו. היצירה שתהיה עולם שבו באמת הכל טוב מוחלט. [פסחים נ. 'לעת"ל על כל מידה מברך 'ברוך הטוב והמטיב']. סוף.
(גימטריאות ממוישל'ה)
דף התקשור האחרון היה דף מס' 79. והגימטריא שלו זה "בן דויד בא", או "לא'ל חי". זה שניהם והפירוש, הכוונה, זה על שניהם. השנה בע"ה צריכה להיות הגאולה, תשע"ב תשע"ג.
התקשור הזה - זה יהיה הדף השמונים במספר הגליונות, שזה 'גואלם', כלומר הגאולה שלנו.
שמונים זה גם בגימטריא "הבטחון", כי בלי בטחון בקב"ה - אי אפשר להיגאל. וזה הדבר החשוב ביותר. ביטחון גמור ומוחלט רק בקב"ה שהוא הכל יכול, ושכל זה רק לטובתינו. וזה המפתח לגאולה.
וכמו כן זה בגימטריא: "יסוד". וזה היסוד. "הביטחון" - זה היסוד והמפתח לגאולה. וכמו כן זה במספר "כל אוהביו", כי ברור שכל אוהביו ינצלו, והם בלבד. ואני מקווה שכל היהודים האמיתיים יקחו את זה לליבם, ושנזכה להיפגש בבית המקדש. סוף.


"סיימנו", דניאל, כ"ו כסלו, תשע"ב
אבא, אבא, זה כבר כמה שנים שיש לי את הזכות לתת מסרים מן השמים לעם ישראל. [דניאל י"ב, ד': "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד"]. אני זוכר את המסרים הראשונים, אבא, שבקושי יכולת להאמין שאני מסוגל לכזה דבר, שזה לא חלום, שזה אמיתי. ["הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". תהילים קכ"ו]. אולי בהתחלה לא היית בטוח שזה אמיתי, אבל במשך השנים ראית כי מה שאמרנו באמת מתקיים. [משלי י"ב, י"ט: "שְׂפַת-אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד"]. והנה אבא הגענו לשלב האחרון לפני הגאולה, השלב הקשה ביותר לעם ישראל, ובכלל לעולם. ואנחנו עומדים על פתח הגאולה. וברגע זה, אחרי כל כך הרבה שנים של מסרים, מסרים שנועדו לעזור לעם ישראל להתכונן לגאולה, הגענו לרגע של המסר האחרון, בצורה כזאת של תיקשור ("Facilitated Communication") ובקיצור FC.
למה פתאום אנחנו קיבלנו מסר מהשמים לעצור את המסרים בכלל? כי העולם השתנה לגמרי. [קהלת ג': "לַכֹּל זְמָן... עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר"]. וכל מה שאמרנו עד עכשיו, זה מה שנגיד גם בעתיד. כי אין יותר מה להגיד בשלב הזה. אין יותר מה להגיד לעם ישראל איך להכין את עצמנו לגאולה. אם אתם רוצים להתחזק, אז פשוט תוציאו את הדפים הקודמים, ותעברו עליהם. אין חדש לומר לכם.
העולם בלגן. [ירמיהו ד', כ"ג: "רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ..."]. היהודים, ובכלל כל תושבי העולם-הזה, גם הגויים, גם היהודים, התרגלו לגשמיות מעל ומעבר לחלומות הבלהה הקשים ביותר של הסבים והסבתות שלנו. [ישעיהו פכ"ח, עמוס פ"ו]. הם לא יכלו אפילו לדמיין את השפע שאנחנו נהנים מזה. [האזינו ל"ב, ט"ו: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"]. אבל על השפע הזה אנחנו משלמים מחיר כבד. ['וְדִי זָהָב' - עי' ברכות לב.]. זה כמעט הרס את האידישקייט. ואין מחיר יותר כואב וכבד מזה. זה כמעט הרס לגמרי את הקשר שלנו עם האמת, עם הקב"ה. ואין מחיר יותר גדול מזה. [דברים ח' י"ב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ..."].
עם ישראל יצר יהדות פלסטית. [עקב ט', ט"ז: "עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה"]. יהדות שמתאימה לדרישות השקריות שלנו מהעולם הזה: הנאות שטחיות, וכל הדברים שהם בדיוק הפוך מהתורה הקדושה שלנו. [תוס' כתובות קד.]. לקחנו את האידישקייט (יהדות) שלנו והפכנו אותה למשהו מלאכותי, המתאים לכל צריכה שטחית וטיפשית, של כל יהודי שממש רוצה רק את עגל-הזהב: העולם הזה וההנאות שלו. [תהלים ק"ו, כ': "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב"].

ברוך ה', יש עוד יהודים שמשתדלים להחזיק מעמד ביהדות אמיתית, וקירבה אמיתית לקב"ה. משתדלים ללמוד לשם שמים, ולגדל את הילדים שלהם לפי תורת משה. [וילך ל"א, כ"א: "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"]. אבל הם מעטים. וכמה שכתבנו וכתבנו, והשתדלנו להביא את האמת לפני עם ישראל, לא הצלחנו הרבה. אולי פה ושם פתחנו קצת לב אל האמת, ברוך ה'. אבל לרוב, היהודים לא מוכנים לשמוע. ולא רק שלא מוכנים לשמוע אותנו, אלא לא מוכנים, ולא מעוניינים להבין את האמת שבתורה. [רש"י ישעיהו כ"ח, י'].
בכל העולם, יש גויים, וביניהם גם יהודים, שרוצים להשתלט על הכל, ולהביא את העולם למצב כל-כך גרוע, כל-כך אכזרי, כל-כך לא שייך לשום דת של האנושות, כדי שהם בעצמם ישתלטו על הכל. שהם בעצמם יהיו חס-ושלום כאילו במקום הקב"ה, כמו בדור ההפלגה. [נח י"א, ד': "וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"]. וכמו בדור ההוא, ה' נותן להם להמשיך ולהצליח. אבל בסופו-של-דבר הוא יוריד אותם חזק מאד. [שם פסוק ט': "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה'". סנהדרין קז:]. הם ייעלמו מהמציאות. וגם בין היהודים יש דבר כזה. אותו דבר - רק בדֶגֶם קטן יותר. אבל בהשפעה גדולה יותר פי אלף. כי מרכז העולם הוא היהודי. [רש"י האזינו ל"ב, ח']. מרכז הקיום זה היהודי. מרכז הרוחניות הוא היהודי. ואפילו שיש מעט יהודים בעולם הזה, מה שקורה להם משפיע על כל העולם. [הכוזרי, מאמר א'].
פה, בארץ ישראל, יש לנו ממשלה, אשר רובה אנטי-דתית. [ישעיהו כ"ח, י"ד: "אַנְשֵׁי לָצוֹן... אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‍ִם", ע"ש]. ויש ביניהם קבוצה של יהודים, עם תפקידים חשובים, שרוצים להתחבר עם הגויים האלה שרוצים להשתלט על העולם, וליצור סדר-עולמי-חדש, שזה עקום ומבוסס על רשעות. [ישעיהו נ"ח, ו': "פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע"]. ובקבוצת הרשעים האלה, יש גם יהודים חילונים מכל העולם שמאמינים בכזה דבר. והם משתתפים בזה. ויש להם חלק גדול בזה.
יש גם יהודים חילונים, ששכחו בכלל מה זה להיות יהודי. בכלל, בכלל, בכלל. והם גם כן מתנהגים כמו הגויים, ורוצים להתנהג כמו הגויים. ["נִהְיֶה כַגּוֹיִם...". יחזקאל כ', ל"ב. ע"ש]. אבל יש ביניהם יהודים אמיתיים, שבתוך הלב, בתוך הנשמה, הם יהודים אמיתיים. ולוקח לפעמים רק מילה אחת לפתוח את המקום הזה, והם יהיו מסוגלים לעשות תשובה. אבל יש ביניהם כאלה שהם באים ממקור של ע"ר, והם לא יוכלו לחזור בתשובה. [יחזקאל כ', ל"ח: "וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי"].
אחר כך, יש לנו את היהודים האורתודוכסים-המודרניים בחו"ל. פה בארץ קוראים להם 'דתיים-לאומיים'. יש ביניהם הרבה מבולבלים, בין העולם-הזה לעולם-הבא. ["פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים". מלכים א', י"ח]. הם רוצים את שניהם. אבל אי אפשר. צריכים להחליט. העולם הזה הוא רק בשביל להכין את עצמנו לגאולה ולעולם-הבא. [מסילת ישרים פ"א]. ואם אנחנו לוקחים מצד אחד את התורה, ומצד שני את העולם הזה, ומנסים לעשות מזה דבר אחד, זה אף פעם לא יעבוד. כי העולם הזה הוא שקר, והתורה היא אמת. התורה לא תקבל אף-פעם את השקר. ["אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת..."].
וגם בין הדתיים-הלאומיים והאורתודוכסים-המודרניים וגם בין הרבנים שלהם יש ערב רב. ולא יוכלו לעשות תשובה - הע"ר הזה, כי הם לא מנשמות יהודיות. לפי הדין הם יהודים, אבל הם לא נשמות יהודיות, ואף פעם לא היו. הם עשו לנו בעיות תמיד. [האריז"ל ש' הפסוקים, פר' ואתחנן].
ויש גם את החרדים, שביניהם יש אשכנזים וספרדים, ליטאים, חסידים וכו'. וגם, לצערי הרב, בקודש-הקדשים הזה, שפעם היה הפאר של העולם, שפעם החזיק את העולם ברוחניות, שבגללם עמד העולם בכלל בלי להיהרס, ["וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". משלי י', כ"ה]. גם ביניהם נכנס זיהום קשה, [שבת קמו.]. זיהום שהוא מסוכן ביותר, שזה בא מהע"ר, שנכנס לתוך העולם החרדי ביותר, העולם הקרוב ביותר לקב"ה. וגם בעולם החרדי הזה, נשארו יחסית מעט אנשים שעוד מחזיקים באמת.
קשה להאמין, אבל גם בין היהודים החרדים - יש הרבה ע"ר. ואפילו בין המנהיגים שלנו - יש ע"ר. ה' ירחם. ['היוקר יעוות'. סנהדרין צ"ז. ע"ש ברש"י]. והע"ר הזה מנסה לקרר אותנו מהדת, למשוך אותנו לגשמיות. לקרב אותנו לחילונים או לממשלה. לקרב אותנו לעולם הגויי. והם עושים את זה בצורה שכביכול זה לשם-שמים. ['כתלמיד חכם נדמה לו'. 'וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה'. זכריה ה', ט'. סנהדרין כ"ד. עי' בבי' הגר"א לאגדות סדב"א ורבב"ח כמ"פ]. והיהודים האלה עושים נזק רב. כי אפילו שאנחנו יודעים שכל יהודי אמיתי ינצל בעזרת ה', [שמואל ב', י"ד, י"ד: "לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח"]. כי כל נשמה יהודית יקרה מאד בשמים [דברים י"ד, א': "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם"]. ה' ימשוך אותו בכוח חזרה. [דברים ל', ד': "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם..."]. אבל אם הוא יתקלקל מאד, יהיה לו סבל עצום עד שהוא יגיע לאמת.
הע"ר שבינינו, הם לא יצליחו. [ישעיהו נ"ד, י"ז: "כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח...". ע' 'אגרת תימן' להרמב"ם]. אפילו שלפעמים זה נראה שהם כן מצליחים - אבל לא יצליחו. הם יותר ויותר מתגלים, כי הם נלחמים בגלוי יותר ויותר נגד הקדושה של עם ישראל. ["הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ". עי' פיהמ"ש סוף מס' ברכות, ושם בס' 'נחלת יעקב' להגר"י מליסא].

לפני כמה מאות שנה קמה תנועת ההשכלה. [דניאל י"א, ל"ה: "וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ..."]. והתחילה ירידה גדולה בעם ישראל. הדברים הראשונים שהיהודים זרקו היו טהרת המשפחה והשבת. [שהיא יסוד האמונה. עי' הקדמת המשנה ברורה להל' שבת]. ומאז עם ישראל יורד עוד ועוד ועוד בדברים האלה. עד הדור הזה שהקדושה - שהיא הבסיס של הקשר שלנו עם הקב"ה - כמעט נעלמה. ואם יש רב או יהודי פשוט שהולך באיזושהי צורה נגד שני הדברים האלה, אין להם אפשרות להצליח בכלל, והסוף שלהם יהיה מר מאד. [עי' סנהדרין ק"ו. 'מי מטיל כסותו...'].
אלה שני הדברים שהם הבסיס של היהדות. ואם תשאל אותי: "מה עם לימוד תורה"? ודאי. לימוד תורה זה בסיס גם, [ירמיהו ל"ג, כ"ה: "אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה..."]. ויש עוד דברים שמחזיקים חזק את היהדות. [אבות פ"א מ"ב]. אבל, בלי קדושה אין תורה - ובלי תורה אין קדושה. אז הכל זה דבר אחד. ['בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ'].
לומדים היום תורה בלי קדושה. הישיבות מלאות יהודים, בחורים שלומדים תורה, אפילו על רמה טכנית גבוהה, [ירמיהו ב', ח': "וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי"]. אבל לרוב אין קדושה. ויש לנו חלישות-הדעת בטיפול בנושאים של קדושה, גם בישיבות וגם בבתי הספר של החרדים. כאשר קורים כל מיני דברים אסורים, במקום לסלק את המעורבים [אוהחה"ק בפ' קדושים, פ"כ פכ"ב]. ההנהלה מתייחסת לזה בדרך כלל בסלחנות גדולה. אם מתוך רצון לשמור על שם המקום, או משיקולים כלכליים.
מה עוד אני יכול להגיד לכם? אתם יודעים, זה דור מבולבל. כ"כ דבוק לעגל הזהב. כ"כ דבוק לשקר של העולם, ולא יכול לעזוב את זה בקלות. מאד קשה להם לעזוב. [עבודה זרה יז. 'דאביק בה טובא']. אני רק יכול לומר לכם את זה - עומדות לפנינו התגשמות של הנבואות, מלחמה קשה ביותר, מלחמה אמיתית. [יחזקאל ל"ב. ושם פל"ח]. ושורש המאבק הוא רוחני, [עי' מלבי"ם שם], בין נוצרים, מוסלמים, ויהודים, ואתיאיסטים שלא נֵדע. וכולם נגד כולם. ובסופו של דבר, יהיה הרס רב לעולם הזה. רוב העולם יהרס. אבל, עם ישראל האמיתי, היהודים האמיתיים, שבאמת קרובים לקב"ה, שבאמת יש להם נשמה אמיתית שעמדה בהר-סיני ואמרה "נעשה ונשמע", אלה יגיעו לאמת, יקבלו משיח צדקנו, ויקריבו שוב קורבנות בבית המקדש, בעזרת ה'.
אבל, נעבור גיהנום עד אז. הקב"ה ישחט את עגל-הזהב מול העינים שלנו. [סוכה נב. ע"ש]. מי שאוהב את הפלפון שלו - יראה שזה לא עובד, סתם חתיכת פלסטיק. ומי שאוהב את המכונית שלו - יראה שהיא לא יכולה לזוז. מי ששמח על הכסף שיש לו בבנק - יראה שזה נעלם. ומי שמחכה לפנסיה שלו - יגלה שהיא נמחקה. [צפניה א', י"ח: "גַּם-כַּסְפָּם גַּם-זְהָבָם.."]. מי שצריך ללכת לרופא - יגלה שהסניף סגור. ומי שאוהב את הכסף שיש לו - יגלה כי הוא לא שווה כלום. מי שצמא - יראה שאין מים בברז. ומי שילך למכולת - ימצא שהמכולת ריקה. [תהלים ל"ד, י"א: "כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ"]. מי שסומך על הצבא שישמור עלינו - ישמע כיצד הטילים מתפוצצים מסביב. ["אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ...". הושע י"ד, ד'. ע"ש]. ומי שבוטח בקב"ה - יהיה לו הכל: אוכל, מיטה, בית המקדש, נצח. [תהלים שם: "וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב"]. ומי שלא בוטח בקב"ה - לא יהיה לו כלום. [ירמיהו י"ז, ה': "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ..."].

העולם הולך לקראת מלחמה. המטורפים - שהם גלגולים של כל-מיני רשעים מכל התקופות, [דניאל י"ב, ב']. מנסים להשתלט על העולם, ולהיות חס ושלום כאילו במקום הקב"ה. וזו טיפשות אפילו לחשוב שאפשר לעשות כזה דבר. [ישעיהו י', ט"ו: "כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי... הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן ...", ע"ש]. אבל הם כל כך מלאים עם תחושת הכוחות של עצמם, שהם לא יכולים בשום פנים ואופן לקבל את זה, שהם בסך הכל בני-אדם שהקב"ה ברא. אז סוחבים את כל העולם לסוף, עם הרס עצום, עם סבל עצום לכל אוכלוסיית העולם. יהודים וגויים עם קצת הבנה, מרגישים ברור שעומד להיות אסון בעולם. גם בכלכלה וגם במלחמות. [מלאכי א', ד']. רוב העולם יהרס, ורוב אוכלוסיית העולם תיהרג. ובין היהודים ישארו אלה שעמדו על הר סיני. ["וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן, וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם, קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ". ישעיהו ד', ג'].
כשאני מדבר על קדושה, הקדושה זה למעשה הבסיס של היהדות, החיים של היהודי [תהלים קי"ד, ב': "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ"]. במחשבות, בלבוש ובהתנהגות: זה איך שהבן-אדם מדבר, זה איך שהוא הולך ברחוב, באיזה צורה הוא מזיז את הגוף שלו, אם הוא בגאווה עם הראש למעלה והליכה של אדם 'שוויצר' ['קומה זקופה'. עי' סוטה ה'.], או שהוא הולך עָדִין, עם הראש למטה [איגרת הרמב"ן], ולא מנסה לתפוס את העין של האנשים. אם זה בלבוש, גם של האשה וגם של הגבר.
אשה צנועה, הגוף שלה מכוסה בכמה שיותר שכבות שאפשר, כי זה מנהג האמהות שלנו. ['צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן'. שיה"ש א' ח']. ואם התורה אומרת ששיער באישה זה פריצות (ברכות כ"ד.: "שֵׂעָר בָּאִשָּׁה עֶרְוָה") שאשה נשואה צריכה להיות צנועה, צריכה להיראות נשואה, היא לא יכולה לשים עליה פאה עם שערות של אשה אחרת, ולחשוב שזה צנוע. [שירי משכיל כ"ה פ"ט]. זו פריצות, ובשמים זה הרבה יותר גרוע מחילול שבת. ['גדול המחטיאו יותר מן ההורגו'. ספרי על דברים כ"ג, ד']. אשה עם פאה של היום נראית גלוית ראש. ואם היא אומרת שבעלה רוצה את זה, אז שניהם ילכו לגהינום. [מאמר 'גדר עולם' להח"ח, פרק ו']. ואם היא תגיד שהרב שלה אישר את זה, קשה לי להאמין שהרב ראה את הפאה ופסק שזה כשר. [ועי' בחפץ חיים, הל' לה"ר כלל א' ס"ה].
הפאה הנוכרית נותנת לאישה הרגשה של גילוי ראש, הרגשה של חופש להיות כמו אישה פנויה, שהיא לא נשואה, וזה השקר הגדול של הדור, ההצלחה הגדולה של הסיטרא אחרא, כי התירו את הפאות לפני מאות שנים בגלל גזירה של הגויים, אבל היום אין גזירה של הגויים המחייבת את הנשים ללכת עם פאה, ובכל זאת ממשיכות ללכת עם הפאה. ובזמן הגמרא שכתוב שהיו פה ושם נשים עם פאה, אבל הן לא יצאו לרחוב עם פאה גלויה.
והאבות שלנו, שעד לא מזמן, לפני דור, החזיקו את הצניעות, היו הולכים עם בגדים רחבים. והיום הרוב הולכים עם מכנסיים צמודים, מעילים צמודים, עניבות צבעוניות וכו' וחוץ מזה, יש אנשים שאוכלים ברחוב. זה לא צנוע, זה אסור. [סופ"ק דקידושין דף מא., עיי"ש]. גם גברים וגם נשים. יש סגנון דיבור שנשים מדברות ברחוב בקול רם, מושכות עין, הולכות עם נעלים שעושים רעש, עם תכשיטים שמושכים עין. [ישעיהו ג']. חוץ מהבגדים הלא צנועים, קצר וצר וכו'. יש מפגשים אסורים בין נשים וגברים. [ע' סוכה נב.]. יש מקומות עבודה שיש נשים וגברים. [ע' שו"ע אהע"ז סי' כ"א]. יש מקומות אכילה שממש יושבים צפוף, וזה אסור. [ישעיהו כ"ח, ח': "כִּי כָּל-שֻׁלְחָנוֹת... בְּלִי מָקוֹם". אבות פ"ג מ"ג].
"קדושים תהיו" - זה כל החיים שלנו. ['וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם'. במדבר ט"ו, מ']. אדם שאין לו מחשבות קדושות [ויקרא כ', י"ד, תרגום 'זימה' - 'עצת חטאין'] המדבר מילים לא יפות, [כתובות ח: שבת לג.]. ההולך עם לבוש פרוץ, לא צנוע, איש או אשה, איך הוא יכול להתפלל לפני הקב"ה?! לעמוד לפני הקב"ה?! [ישעיהו א' י"ב: "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי"]. אנשים אומרים: "אז מה אם היא לא מתלבשת בדיוק בצניעות, אבל היא מתפללת כ"כ חזק...". זה כמו להגיד: "אז מה אם היא אוכלת קצת חזיר כל יום, אבל היא מתפללת כ"כ יפה...". אי אפשר לעמוד לפני הקב"ה בפריצות. זוהי חוצפה. [ירמיהו ז', י"א: "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה..."]. לעמוד בלי צניעות ולהתפלל מילים קדושות לפני הקב"ה - זה ממש חוצפה מעל ומעבר. וכל אדם שזורק את הצניעות, את הקדושה, הוא חוצפן, ואין לי מילה אחרת בשבילו. [עי' נדרים כ.]. אנחנו איבדנו את התחושה, את הרגישות לקדושה.
עכשיו חנוכה, יש כל מיני הצגות וסרטים, כביכול כשרים. אבל הם לא-כשרים. זה הכל חיקוי של הגויים. [אחרי מות, י"ח, ג': "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", ע"ש ברש"י]. וזה אסור, וזה מריח לא-טוב מעגל הזהב. והירידה הקשה הזו בקדושה, בלבוש, ובהתנהגות, מביאה אותנו לעבירות קשות, [סוטה מז: משרבו נטויות גרון... ע"ש]. והעולם החרדי שלנו מלא דברים אסורים, מלא פריצות וגלוי עריות ודברים איומים. ה' ירחם.
אבא, זהו המסר האחרון בצורה הזאת, בצורה כזאת של תיקשור. אבל אבא, בעזרת ה', עוד מעט, אתה ואני נדבר רגיל. [ישעיהו ל"ה, ו': "אָז... וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם"]. אני מקווה שבעתיד הקרוב ביותר נעבור את כל המלחמות, והדניאל שלך יוכל לדבר איתך כתלמיד-חכם, כיהודי נורמלי לגמרי.


מסר מאראלה, ר"ח טבת תשנ"ז
מתוך ספר "ונפשי יודעת מאד 2", עמ' 129:
התראה מפני אסון
עם ישראל! ההזדמנות האחרונה מגיעה.
כשהאזהרות שלנו יפסקו - הסוף יהיה קרוב. סוף החיים הריקים שלכם. האמת תתחיל להתגלות קימעא-קימעא עד שאלו העתידים לשרוד יהיו מוכנים לקבל את האור המלא. עם ישראל! הפסיקו את מעלליכם הטפשיים. אהבו איש את רעהו. חיזרו לתורתכם בטהרה. קירבו ליוצרכם!


כמו בתקופת הנביאים, מסר מגליה
אמא יקרה שלי, המסרים מן האוטיסטים ופגועי המוח, מזכירים את תקופת הנביאים, אשר היתרו והיתרו בעם ישראל ומאחר שמשמים נתנו לעם ישראל המון זמן לחזור בתשובה על פשעיהם ורוע מעלליהם, העם טעו לחשוב שדברי הנביאים הם הבל וריק ואין בכוחם להתגשם.
וכאשר קרו הדברים, ונחתו על עמינו ייסורים קשים, חורבן וגלות, הבינו עם ישראל שכל דברי הנביאים היו אמת, אך הכל היה כבר מאוחר מדי! כי מידת הדין כבר החלה לפעול בעולם מבלי יכולת לסגת. הגזרה אז יצאה לפועל! ונותר היה רק לבכות על עם ישראל בשמים ובארץ. יש קצת דמיון למסרים שלנו פגועי המוח.
בקרוב כאשר יראו שהכול קורה והלוואי שלא, אזי יוותר לנו רק לבכות ולבכות ולהתפלל לאבינו שבשמים שירחם עלינו ולשוב עד ה', כדי להפסיק את הפורענויות הקשות המתרגשות לבוא עלינו.


הודעות:
* לעורר רחמי שמים, עצרות תשובה ותפילה נערכים בכותל וברחבי הארץ מידי ערב ר"ח. העצרת הבאה ביום שלישי כ"ט בטבת, ערב ר"ח שבט. פרטים בפרסומים.

* אנא, עזרו לנו להפיץ את האמת. עזרו לנו להציל עוד יהודים ולהביא את הגאולה ברחמים. המסרים נשלחים חינם בדואר. טל 0527-120-948. דניאל: ברכה מיוחדת לכל מי שעוזר לנו להפיץ את האמת.

* אנו מודים לכל המתנדבים שעזרו לנו להפיץ המסרים ולהביא את האמת לעם ישראל.
בתקווה שכולנו ניפגש בבית המקדש השלישי, ושנזכה לקבל משיח צדקנו במהרה ברחמים ובשמחה.

 

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 3798578 פעמים
היום - 22/12/14