פרק 26 - כואב שאחנו לא מבינים
 

כואב שאנחנו לא מבינים

ערב ר"ח אייר תשס"ו  (28/4/2006)

מהו הכרטיס כניסה לקב"ה
שלום אני מאוד שמח לראות אתכם. אני יודע ר' יהודי כמה שאתה עוזר לעם ישראל וכמה שאתה סובל, אני יודע. אני יודע שאתה בלי לב שבור לא יכול להגיע לרמה רוחנית גבוהה, הלב השבור זה קודם כל, זה כרטיס הכניסה להקב"ה. בלי זה אי אפשר לעלות מבחינה רוחנית, אי אפשר. אדם שהוא שמח עם עצמו, מרגיש את עצמו צדיק, לא דואג ללחם, לא דואג לבריאות, לכלום, כי יש לו גם מהחומרי והוא חושב שיש לו גם מהרוחני. אבל באמת אין לו כלום, כי אדם שלא צריך להילחם עם עצמו, שלא מרגיש כאב, אדם כזה תמיד ירגיש גדול ואדם צריך להרגיש קטן, כי אם השכינה צמצמה את עצמה כדי להיות עם עם ישראל במדבר, אז האם אנחנו לא צריכים גם כן לצמצם את עצמנו כדי להגיע לאמת?

הסוד להגיע לקב"ה
וזה כל הסוד של הדבר מה זה להגיע לקב"ה. כי כשאדם יוצא לנסיעה, לטיול הוא צריך להכין את עצמו. אם הוא רוצה ללכת ברגל אז צריך נעליים טובות, אם יש שלג וקור צריך מעיל וכפפות, אם חם אז צריך בגדים קיציים וכובע.

כשרוצים ללכת בדרך ה', להגיע לקב"ה צריכים להצטמצם, להוריד את הגשמיות שמונעת מלהיכנס לדלת שמובילה לאמת. אי אפשר ללכת דרך הפתח הזה עם כל מיני חפצים מיותרים כמו רהיטים יפים, בית ענק, אוטו שלא צריך, בגדים מפוארים. "עגל הזהב" זה הכל כבד וגדול ולא נכנס בעד הפתח. צריכים לזרוק את כל זה ולהיכנס עם לבוש דק ועם אהבת ה' וזה הכל, שום דבר אחר. אפילו לא עוד אנשים. זה אומר שרק האדם לבד יכול להיכנס דרך הפתח הזה. הוא לא יכול לקחת אדם אחר איתו, כל אדם חייב להיכנס לבד, רק עם הזכויות שלו, הוא והקב"ה קשר אישי בלבד. לכן זה מה שקורה במוות לא עלינו, אבל אנחנו רוצים לחיות כך לא רק למות כך, אנחנו רוצים גם לקבל את משיח צדקנו ןאיך? עלינו להצטמצם, להגיע לבסיס בלבד. לדעת שיש רק הקב"ה. שום דבר אחר.

השמחה האמיתית
מהי השמחה שלנו? יש רק שמחה אחת: שהקב"ה קיים, זו כל השמחה שלנו. אמנם יש עוד דברים שעושים לנו טוב, אבל הדבר הגדול ביותר, היחיד האמיתי ביותר זה הקב"ה, שהוא חי וקיים ושאנחנו עבדים אהובים שלו וזוהי כל השמחה.

מהו העולם הזה ?
מה זה העולם הזה? אנחנו היינו כמה פעמים פה, כולנו. הילדים שלנו היום, לא הילדים שלנו אז. הנשים שלנו היום, לא הנשים שלנו אז. הכל היה שונה. אבל מה נשאר לנו באמת? האמת האמיתית שהיא הקשר עם הקב"ה. כשמשיח יגיע כל מיני אנשים יקומו מהקבר. יכול להיות שאשה שבעלה נפטר צעיר, כשיקום בתחיית המתים הוא ייראה הרבה יותר צעיר מהבן שלו שנפטר אחריו. אנשים בעולם הזה דואגים לבריאות שלהם. כשכואב רצים לרופא. אבל אם היו דואגים לגוף קודם, אז לא היו צריכים להגיע לרופא. וכן אנחנו, אם נדאג קודם למצבנו הרוחני, לעשות תשובה באמת, אז לא נצטרך להגיע לדברים איומים, ה' ירחם.
מה אנחנו כן יודעים ומה לא ?
אנחנו לא יודעים, הכל מבולבל ואנחנו לא יודעים את האמת עד הסוף. אבל אמת אחת אנחנו כן יודעים והיא, שהקב"ה הוא כל יכול והוא אוהב אותנו וזו השמחה שלנו. אנחנו היום סובלים הרבה: מקרי מוות משונים ל"ע, הרבה מקרי מוות של צעירים וגם מבוגרים צדיקים ופחות צדים, כולם מבעיות שונות ומשונות. אין היום בית בלי צער. והצער הזה גורם לתפילות. איך נוכל להבין את הצער של עם ישראל בלי שנרגיש את הצער שלנו? תראו לי צדיק אחד בתורה שהיו לו חיים קלים! ועוד דבר, אם נחשוב על הצער של השכינה, של הקב"ה, אז הצער שלנו ייעלם.

מה הכאב הגדול ביותר ?
כואב, כואב, כואב, כל המקרים האלה, אבל יותר מזה כואב שאנחנו לא מבינים. אנחנו עוד סוחבים את השקר ולא מוכנים לעזוב את זה, לא משנה מה. רואים שהעולם משונה, רואים שה' מדבר ישיר אלינו ולא מוכנים לעזוב את השקר. יש יהודים עם פאות ארוכות וזקנים, ליטאים, חסידים וספרדים - חרדים, כאילו חרדים, שגם לא מוכנים לעזוב את השקר. יש מהמזרחיסטים שמאוד מאוד שומרי מצוות כלפי חוץ וגם לא מוכנים לעזוב את השקר. החילוניים ברור, ברור מאוד שלא מוכנים לעזוב את השקר והגויים גם כן בכלל לא מוכנים לעזוב את השקר.
מעט מחפשים אמת
אבל יש בינינו, בין היהודים, ב"ה קבוצות קטנות שמחפשים רק את האמת. הם מוכנים לסגור את עצמם ולהפריד בינם ובין החומר, המטריאליזם, בין השקר והאמת. הם סוגרים את עצמם בגטאות רוחניים עם האמת ולא נותנים לשקר להיכנס.
השקר נכנס לכל מקום
זה קשה מאוד היום כי גם האוויר מלא שקר, האוויר שנושמים מלא שקר. הרחוב מלא שקר. בתי הספר מלאים שקר, הישיבות מלאות שקר. ברור, לא כל ישיבה ולא כל פינה, אבל זה נכנס גם לישיבות וגם לבתי הספר החרדיים וגם לכל מקום שיש שם כאילו הקדושה הגדולה ביותר. ברור שהמקומות הפחות קדושים הם כבר כמעט הכל שקר. אבל הלב נשבר בשביל העם שהכי קרוב לאמת, שחלק כל כך גדול ממנו נמשכים לרחוב, נמשכים לשקר, ושעדיין לבושים כמו עובדי ה', אוי לנו. צריכים לחזק את הקבוצות שרוצות אמת. קוראים להם קיצוניים, אבל בלי הקיצוניות הזאת לא יהיה דור עובדי ה' הבא ח"ו.
מי יכול לראות את האמת
מי שרוצה לראות אמת, רואה עם לב שבור דור שדומה מידי לחילוניים. ורק אדם עם לב שבור יכול לראות את זה, כי רק אדם עם לב שבור יכול לראות אמת. והצער הזה זה מספיק לשבור את הלב של היהודי. ואם זה לא שובר את ליבו אני צריך להתפלל עליו, כי זה הדבר העצוב ביותר של הדור שלנו. אוי לנו יהודים, יהודים מאמינים, מאמינים בהקב"ה, מאמינים שהוא נתן לנו את התורה בהר סיני מאמינים שכולנו היינו שם, גם גרי הצדק.
חייבים לעשות גדר ביטחון
תעשו גדר ביטחון בינינו לבין העולם הזה המלוכלך והמזוהם, מהגשמיות, מהעולם הזה הגשמי, לעשות גדר ביטחון בינינו לבינם. צריך לראות ולבכות על עם ישראל, על זה שאנחנו יורדים לרמה של הגויים ל"ע, לבכות ולהתפלל ולהצטער כי הסוף מאוד מאוד קרוב. ואני לא נביא אבל לפי הנבואות אפשר רק  קצת להבין מה שעומד להיות. ומי שחושב שהוא יכול לחיות בעולם גויי וגם לחיות בעולם רוחני יהודי, קרוב להקב"ה הוא טועה בגדול ויקבל הפתעה לא נעימה ברגע מסוים והוא יצטער צער נצחי. אומנם הכל תלוי בתשובה. העיקר שנעשה תשובה באמת ואז אין שום דאגה.
למי מיועד מסר זה ?
. אבל יש כאלה שהתרחקו כל כך שלא יצטערו אפילו ברגע האחרון. כי אם החומר נכנס כל כך חזק, הוא הופך את האדם לפסל בעצמו והוא מרגיש שהוא נהיה אבן בלי גמישות, בלי כח ספיגה, בלי כח נתינה, פסל סגור וגמור. ולצערי הרב רוב האנשים בעולם הזה מועמדים למצב כזה היום. אוי לנו, מה עוד אני יכול להגיד. רוב האנשים לא יבינו בכלל מה שאמרתי, אבל אולי יהיו אחד או שניים שיבינו, ואם כן, מסר
זה מיועד להם.
 אולי כמה מילים של אמת ייכנסו ללב ויצמיחו אמת ואולי יביאו אותם לעולם שכולו טוב, אולי. אני רק יכול לנסות בעזרת ה'. אני אוהב מאוד את עם ישראל, מאוד מאוד, אבל יותר ממני ויותר מכל בן אדם ומכל יהודי ומכל יצור, הקב"ה אוהב אותנו. הוא יצר אותנו מאהבה, הוא אוהב אותנו, והוא אבא דואג.

כל הסבל הוא לטובתנו
ה' הביא אותנו לעולם קשה מאוד עם כל מיני צרות. נולדנו עם כל מיני חולשות שכדי להגיע לאמת, כל החיים צריכים להילחם נגדם, נגד החולשות של עצמנו יותר מכל דבר אחר. והחוץ והחומר והמטריאליזם מושך את החולשות שלנו וגורם לנו להיכשל הרבה מאוד.
למה נולדנו לסבל כזה? כי זה לטובתנו. ה' ברא אותנו בצורה של בני אדם כדי להתגבר על כל המניעות, על היצר הרע שמשתדל להשאיר אותנו פה בתוך העפר. כדי שנוכל לעשות את זה במצב הטוב ביותר הוא נותן לנו מעט שנים שלא נצטרך לסבול בלי סוף. מוות זה חסד, אבל הקב"ה יוצר עדיין את העולם שלו. היצירה לא נגמרה, האדם עוד יגיע לרמות הרבה יותר גבוהות.
המטרה - להגיע לשלמות
וזה הכל תהליך, כמו בעץ שגדל. זה גדל יפה, אבל כדי שזה ימשיך ויגדל לעץ יותר גבוה, אז צריך להוריד את הענפים הגבוהים ואז זה צומח מחדש, וצומח יותר נכון, ויותר חזק. וזה תהליך שחוזר על עצמו עוד ועוד. האדם הוא לא שלם עכשיו אבל בעתיד הוא יהיה שלם. הוא יהיה שלם רוחני וגשמי. יהיה שילוב שלם של שני הדברים. ואז לא יהיה סבל, לא יהיה יצר הרע, הכל יהיה שלם ואמת וטוב. לא נרצה דברים שאסור לנו, רק מה שמותר, זו תהיה התשוקה שלנו: האמת, הנכון, המצווה, הטוב.
אני מברך את כל עם ישראל שנזכה יחד לקבל את משיח צדקנו ושנחיה בעולם של אמת. ולמה אנחנו מחכים למשיח? כי רוצים להיות קרובים להקב"ה, זאת צריכה להיות כל התשוקה שלנו ובלי הפרעה של היצר הרע בלי גדר בינינו להקב"ה. רוצים את המשיח כדי שנוכל לשבת על הברכיים של הקב"ה ושיחבק אותנו ושנהיה בשמחה וברגיעה.

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 3631875 פעמים
היום - 30/07/14