פרק 32 שלשה תקשורים
  

יום שני, 2/7/2007  ט"ז בתמוז התשס"ז

בסופו של דבר הגיעו 3 תיקשורים.

(ללא הגהה)

התקשור הראשון -

תקשור עם שמעון, מוצ"ש פרשת חוקת, ז' בתמוז התשס"ז
23/6/2007

 


זו פעם ראשונה שאני מקבל תקשור אשר נערך עם שמעון.
אשתדל לקבל פרטים נוספים לגביו ולהוסיפם לאתר.

חלקו הראשון של התיקשור אינו מובן, ואני מצרף את חלקו השני.

שאלה: אין (היום) תינוקות שנישבו
 ?
שמעון: אין דבר כזה בדור הזה, אין תינוקות שנישבו.
  יכול להיות שיש איזה יהודי על איזה הר נידח, אני לא יודע,
  שלא יודע שהוא יהודי.
  כל אחד יכול ללמוד על אידישקייט.
  יושבים ע"י מחשבים מכניסים לגוגל -  "
JEWISH"  (ומקבלים)
  כל אינפורמציה שאתה רק רוצה לדעת על יהדות, כולל
  "אש התורה" וכו'.
  אין הצדקה.
  היום אין נשמות שנישבו בדרך כלל.  אין רחמנות.

שאלה:  מה עם לדון לכף זכות ?
שמעון:  אני שואל אותך שוב, לדון לכף זכות מחלה שאוכלת את
   האדם ?
  אפשר לנסות לעצור את זה, ואפשר לנסות לעזור לאותם אנשים,
  אבל בלי רחמנות על המעשים שלהם.

  כמו האנשים שבאו אליך ...
  "אבל הבחורה הזאת לא מבינה, איך אפשר לדבר איתה
   ככה?" את מבינה ?

  לא רק שלא להגיד "אפשר להבין אותם" - לא לחשוב בלב
  אפילו.

  חייבים להרוס את כל השקר, כל אחד מבפנים צריך לא
  לרחם על השקר.

  טוב, אתם הבנתם, זה דור שאסור לתת (להסכים) לטיפה
  של שקר בלי להגיד, בלי לעצור את זה, לא לתת לשקר
  להיכנס אליכם הביתה, ולא למחשבות.

  ואם צריך לסלק את זה, תצטרכו את האומץ לסלק את זה.

  דוקא מהכאילו  צדיקים זה יבוא, אבל האנשים האלה יש
  להם בלבול בראש, יש להם שקר חזק, אסור לתת לשקר
  להתגבר, מיד לזרוק את זה  ולעצור את זה.


(המשך התקשור - עדכון)
שאלה: האם המצעד יגרום לנו צרות?

שמעון: זה כבר גורם לנו צרות, זה נסיון מאד גדול בשבילנו.
היתה לפני שנה אזהרה מאד גדולה ונכשלנו.
ד' לווה אותנו, עזר לנו, הראה לנו לפני זה הראה לנו לפני זה...
נתנו לדבר להיות והשנה זה חזר במימדים הרבה יותר גדולים, וכולם התעיפו לא מוכנים היו לעשות כהוא זה.

הייתי מבין את הרבנים והרעבעס שאמרו לא לעשות רק להתפלל, אבל גם את התפילות שלהם לא ראיתי איפה היה תפילה בבכי שישבו על הרצפה עם שק ואפר ובכו, אני מדבר על רבנים בבני ברק, איפה
X, הם לא ישבו על הרצפה וקרעו את הבגדים שלהם ושמו אפר על הראש ובכו. בסדר, לא יוצאים לרחוב, לא מדברים עם הילדים, בסדר לא בחורי ישיבות, מספיק המבוגרים שיודעים מה קורא... איפה הם היו.


גם הרב שטרנבוך צדיק גדול אני אגיד לכם כל רב שדבר מכל הלב הוא רב אמת.

אנחנו ראינו משהו איום ונורא השבוע.
אמרנו שיהיה דברים קשים ביותר אבל אתם בכלל לא שמתם לב שדבר גרוע ביותר קרה, כן הגרוע ביותר.
הטינופת הגיעה לפה והיה הסכם. ההסכם הזה זה הסוף.
ההסכם עם הציונים, עם הטומאה זה העסקנים כדאי להם.
הם לא לשם שמים אוי לנו, אוי לנו, אוי לנו, זה הסוף.

עכשיו יהיה לנו שלא נדע, יהיה, פשוט ירד עלינו צרות ענקיות,
גם לכל העולם, כי כל העולם אשם בזה לא רק היהודים.
אבל ליהודים יש (היתה) אפשרות לשמור על קודש הקודשים ולא שמרו, לא שמרו.  וזה אסון שהיה השבוע וזה האסון שגם ישפיע על העולם.
אתם תראו מלחמות רבות, מלחמות לא פשוטות, פחד גדול,
הרס ומוות ל"ע.
ירושלים המקום הבטוח ביותר בכל זאת מכל העולם.

 

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
התיקשור השני -

תקשור עם שמואל, יום שלישי, 26/6/2007  ח' בתמוז התשס"ז

שמואל:
אנחנו מנסים להזהיר את כולם, אבל אנחנו רק פגועי מח ולא רבנים.
אבל עכשיו לא צריך להיות רב כדי לראות שמשהו גדול ועל טבעי קורה בכל העולם.
לא צריך להיות פרופסור כדי לדעת שהעולם עומד לפני קטסטרופה. לא צריך להיות רופא כדי להבין שהמחלות של היום זה לא שייך לדבר מן הטבע.
רק צריך להיות יהודי מאמין ובוטח בד' כדי להבין את האמת.

שהעבירות הגדולות שלנו היהודים, זה מה שגורם למצב הקשה
כל כך בינינו וגם בעולם הרחב.
אבל לא זז דבר.
נכון, נשים לובשות שאלים (סוג של בגד עליון) על הכתפיים ועל הראש, אבל מה זה יעזור בעולם כל כך מלא טומאה.

בקהילה החרדית האשכנזית, הספרדית, כל הסוגים, יש טומאה מעל ומעבר.

אבל כשנשרף יער, תמיד נשארים כמה גרגרים, ומהגרגרים האלה צומח יער חדש.

אז אם לא נעשה תשובה אמתית ונוציא את הטומאה מהלב, מהראש, מהבית מהרחוב וכו' - רק כמה גרגרים ישארו כדי לבנות את העולם החדש, צריך באמת להוכיח, אבל צריך לא פחות לעבוד על עצמנו אישית בכדי שלפחות יהיו גרגרים.

(סוף תקשור)

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

התקשור השלישי -

תקשור עם שמעון, מוצ"ש פרשת בלק, י"ד בתמוז התשס"ז
30/6/2007


שמעון:
אני מאד רוצה לדבר, אבל כבר אין לי מה לומר.
רוצה לצעוק לשמים לקרוא לכל הישנים, סליחה על המילה, אבל המלאים טמטום.

מה אתם עושים, מה אתם עושים, מה אתם עושים?
אני רוצה לשבת על הרצפה ולבכות, ולבכות, ולבכות. ולדפוק על הלב שלי ולדפוק את הראש שלי על הקיר.

מה קורה? מה קורה?  כמה עוורים אתם כמה עוורים. אוי ווי לנו, אוי ווי לנו. מה יהיה, מה יהיה, מה אני יכול להגיד. מה יש לומר? כל המוסר נאמר כל האמת נאמר.

עכשיו אין מה לעשות.  לרוץ בהיסטריה מאדם לשני, ולנסות להעיר אותו קום, קום, יהודי, יהודי, תקום, תקום, תראה איפה אתה נרדם?

באמצע הבוץ בתוך הביוב, בתוך השקר, אתה נרדם וישן שינה מתוקה, אוי טיפש, טיפש, תקום לרוץ מאחד לשני, תקום יהודי, יהודיה, תקומי, תקומו, הסוף מגיע, אתם לא רואים,

אתם לא רואים? תקומו, תקומו, אולי מישהו יקום קצת, אולי משהו יתעורר, זה הכל שיש לעשות. להתכונן, להתכונן, להתכונן בלב, להתכונן בראש,

להתכונן בראיה, להתכונן לראות את האמת ולקבל אותה. להתכונן להבין מה שאנחנו רואים, כי אם לא - הכל יעלם.


שאלה: מה זאת אומרת ייעלם?

שמעון: יעלם זה להעלם כאילו שלא היה אף פעם. הקב"ה לוקח את החומר שהיה פעם בן אדם והוא מחזיר את זה לכל מיני מקומות, והאדם עצמו נעלם לא עלינו.

מה עוד יש לומר. שלושת השבועות כן יהיה קשה ביותר מחכה לנו זמנים קשים ביותר, אבל בסוף יהיה הכל טוב.

אוי לנו, אוי לנו, יהיה טוב בסוף, אבל כמה ישארו, ואיזה צרות עוד נעבור, ואיזה פחד גדול. יחד עם זה, איזה ניסים גדולים ונפלאים נראה, אם יש לנו זכויות.

אבל עד אז, עד אז, אוי לנו, אוי לנו, אוי לנו.

מי רוצה לשמוע את זה, זה מדכא, אסור לדכא, אבל בתקופה שלנו אין ברירה. העולם רוצה לעשות מסיבה כל החיים. לעשות שמחה, שטחי, לשתות, לרקוד, לעשות ריקודים.

לא קיים, לא קיים. הבעיות לא קיימות, הכל בדמיון, העולם שלהם דמיוני, ריק מכל תוכן. רוצים אידישקייט שדומה לגויישקייט וכשהם עושים את זה ככה,

זה נהיה באמת גויישקייט. איך אפשר לבנות עולם חדש עם
יצר הרע, עם היהודים שחיים כמו גויים מחופשים ליהודים.

לצעוק, לצעוק, אני רוצה לצעוק. למה אני צועק אתם חושבים?

למה אני צועק כל הזמן? זה צעקה שקשה לי להתגבר על זה,
אני כל הזמן ראיתי ברור, כל הזמן ברור, לכן צעקתי.
מאז שאני קטן צעקתי וצעקתי וצעקתי אז הרביצו לי או סגרו אותי, או כל מיני דברים כאלה


שאלה: בזמן האחרון אתה צועק הרבה פחות.

שמעון: כן אני צועק דרך התקשור, אבל אני צועק פחות כי אין בשביל מה כבר.

החום - יום שלישי י"ז בתמוז יתחיל החום עוד פעם.

תפילה? חייבים יום שני בלילה.

לא פשוט, ניסים גדולים יהיו ניסים גדולים, אבל הניסים לא יצילו אם כולם, קודם יהיו ניסים גדולים שיצילו הרבה יהודים, מי שלא חוזר אז בתשובה אז אוי לו.


שאלה: הניסים יהיו לפני המלחמה או במלחמה?

שמעון: זה הכל ביחד זה לא יהיה מלחמה, אנחנו במלחמה.



שאלה: התפילות הקטנות להמשיך?

שמעון: זה כן עד שלא תוכלו.

יכול להיות שיהיה איזה זמן שכמה מכם יוכלו להגיע לפה ולהיות ביחד, זה לא יהיה פשוט.


שאלה
: אי אפשר להמתיק את הדינים?

שמעון: הענין של המתקה זה -
שהיה הרבה יותר קל כל הענין (של המתקת הדין),
(כלומר) אפשר להמתיק שלא (יהיה) נורא כל כך,

אבל אי-אפשר לעבור (לוותר) על מצב כזה, עם ירידה כל כך עצומה בכל דבר ששיך לאידישקייט (אני מדבר רק על יהודים) ועוד לבקש המתקה.

על סמך מה המתקה ? (של הדין)
אם נתפלל כמו שאברהם אבינו רצה וביקש להתפלל עם עשר אנשים ואז הוא ירד(?), אבל בשביל סדום ועמורה, אבל זה גם סדום ועמורה, היה גמור לא היה מה לעזור להם.

גם כאן, כמה יצאו (ינצלו) מכאן וזהו.
שוב אני חוזר, להמתיק זה כשיש מה להמתיק.
יהודים שבאמת שומרים (מצוות) כמו שצריך, לא אחד או שתיים, או עשרים או חמש עשרה.


אני יכול להגיד יותר מזה (על) שלושת השבועות,
תשעת הימים (מא' באב 16/7/2007) מסוכנים ביותר,
יתחילו כל מיני דברים... אם זה מהמזג אויר, מהערבים או אל קעידה.


(סוף תקשור)

 

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 3699490 פעמים
היום - 20/09/14