פרק 87 - ולא תתורו אחרי לבבכם
ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם

מסר מהאוטיסט בנימין גולדן ו' תמוז תשס"ח

כעת העולם כולו במצב קשה ביותר. החילונים מוכרים את העולם הבא שלהם בעד קצת גשמיות. רוב הדתיים הלאומיים רוצים את העולם החילוני לבוש בקצת אידישקייט [יהדות], ושילוב זה הוא שקר מוחלט.
החרדים יכלו להציל את העולם, כי החרדים היו צריכים להיות האור לעולם [''שיאיר עיניהם בדרכי ה' וישפוט ביניהם ויוכיחם שיהיו בשלום זה עם זה'' (הרד''ק עה''פ ''ומשפטי לאור עמים'' (ישעיה נא)].

הם הקרובים ביותר לאמת, לקב''ה [''עם קרובו'' (תהלים קמח)]. החרדים היו צריכים להביא את שאר היהודים לגאולה בשמחה ובשלמות. והם היו צריכים להביא את העולם לרמה הרוחנית הגבוהה ביותר וקרבה לקב"ה [''הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו'' (מסילת ישרים פרק א ע''ש ההסבר)].

אבל לצערנו הרב, המציאות אחרת לגמרי. המציאות היא שהרבה חרדים בתקופה זאת לא רק שלא מעלים את העולם אלא הם מורידים את העולם [''תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי'' (קהלת רבה ו' וראה מסילת ישרים, פ''א)].

הרבה חרדים נמשכים לצורת חיים של החילונים. החרדים נחשׂפו לעולם הרחב הטמא בכל מיני דרכים. אם בטיסות רבות או מגורים בחו''ל, אם בקשר עם חילונים או בקריאת ספרים ועיתונים או ברדיו ואינטרנט וכו'. הם טעמו את הטעם של ה''תרבות'' החילונית-גוית והתוצאה היא שהרבה מהם שקועים בגשמיות וב''עולם הזה'' ו[לכן] רחוקים מהקב"ה.

החיים הלא יהודיים האלו של ה''חרדים'' היום, בדרך כלל מלווים כאילו עם ''הכשר''. החרדים האלו שסטו מהדרך לא מחפשים הכשרים על התאוות שלהם. אבל מאחר שאפשר להרוויח מזה הרבה כסף, לכן יהודים עם יוזמה סידרו ''הכשרים'' על הרבה דברים שהם ממש הפוך מכשר.

האמת היא, שהרבה הכשרים והרבה הסכמות לא שווים, כי הם פשוט קנויים. ויש גם בתי דין שמושפעים מבחוץ [''רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענות שבאה לעולם וגו''' (שבת קלט. ע''ש)].

הכל מושפע מ''עגל הזהב''. יש הכשרים על כל דבר שאנחנו אוכלים, אבל כמה ממה שאנחנו אוכלים באמת כשר? וכמה ראוי לאכילת יהודי שהוא רוצה כשרות אמיתית? לצערי הרב, גם יש הכשרים על אוכל שמושפעים מכסף.

ואפילו אם האוכל כשר, לעיתים קרובות האריזה או הפרסומת לא כשר. וזה אסון, כי ברגע שהחוץ לא כשר הכל לא כשר. כי זה חושׂף את היהודי ומשפחתו למראה ולהשקפה לא כשרה שיכולים לפגוע ברוחניותם ח''ו. זו סכנה לחיים הנצחיים שלהם.

הגלידות, הצ'יפסים, הבורגרים, המסטיקים והפיצות וכו', כל הדברים האלה לא שייכים לדרך החיים של יהודי אמיתי. וזה מכניס את התשוקות והטומאה של הרחוב לתוך היהודי. קוקה-קולה [''טעם החיים'' כאילו, לפי הפרסום הכפרני], 7-אפ, ג'אמפ וכו', הכל לא כשר, כי זה נובע מהתאוות והתשוקות של הגוים.

אפילו אם המרכיבים כשרים, הסגנון הרחובי הזה אסור [ראה במסגרת ובביאור הלכה סימן א ד''ה הוא]. זה כמו אכילת אדם וחוה מעץ הדעת: זה מביא לתוכנו את היצר הרע והטומאה של אומות העולם. זה משנה אותנו גופנית ורוחנית.

בנוסף לזה, המרכיבים עצמם במקרים רבים לא כשרים. הרבה מאד בשר ממש לא כשר או לא על רמה שיהודי אמיתי צריך לדרוש. ואני מדבר לא רק על ישראל או אמריקה או אירופה. בזה כל העולם דומה.

הכל בעייתי, הירקות, הבשר, החלב, הדברי מאפה וכו'. הכל בעייתי כי הכל מושפע מכסף רב ורווחים גדולים [אמנם חשוב לדעת שריבוי הקלקולים והצרות שיש בעולם היום, הם סימן לקרבת הגאולה ותיקון העולם, ראה במסגרת].

יהודי צריך לאכול כשר. אבל הוא לא צריך לאכול פיצה, אוכל פרווה בטעם בשר ואוכל פרווה בטעם גבינה, כל מיני גלידות וממתקים וכו'. כל אלו הם חיקוי של התאוות של העולם הגויי.

אנחנו צריכים להיות צנועים בכל דבר, כולל באוכל. לאכול אוכל פשוט בלי הרבה מרכיבים, ועשוי בבית. אוכל כזה הרבה יותר קל לשמור על כשרותו, וברור שאוכל כזה הרבה יותר בריא לגוף ולנשמה.

יש ב"ה מעטים שעוד נשארו עם תורת אמת ומשתדלים לעשות את רצון ה'. אבל בשבילם ובשביל הילדים שלהם אין הרבה תקווה לעתיד. כי רוב הקהילה יורדת למטה בצעדים ענקיים והם סוחבים את כולם אתם לטמיון, אם רוצים או לא [כמבואר ברמב''ם הלכות דעות פרק ו' ה''א, וכה''ג כתב הגר''א (משלי יח יא). יסוד חשוב זה מבואר בהרחבה באור יחזקאל ''מדות'' עמ' רפד והלאה ע''ש].

עוד נושא שמסכן את העולם ממש, זה חוסר הצניעות. המצב הנוכחי מוריד את היהודים לתחתית הטומאה. המצב היום הוא שאפילו ברחוב החרדי, גבר שרוצה ללכת ממקום למקום, פשוט לא יכול. הוא צריך לשמור על עיניו עד כדי כך שהוא אינו יכול לראות לאן שהוא הולך.

אפילו אם הוא מוריד את עיניו למדרכה, שם רואים רגלים בלי גרביים כהלכה או נעליים פתוחות שמושכות את העין והלב ואת יצר הרע. יהודי שהולך אפילו באזור חרדי צריך כלב כמו של אדם עיוור כדי לא להיכשל בפריצות החרדית [וזה דבר חמור, שבגלל החוסר צניעות של בנות ציון נחרב בית המקדש, וזה בכלל גילוי עריות (יומא ט:)].

אבל אם הוא באמת צדיק, הוא יחוש את הטומאה הגדולה שיש ברחוב בלי לראות. טומאה ממש, טומאה כבדה, קליפות כבדות [ראה יומא עד: שהסתכלות בנשים גרוע מניאוף], והוא גם ככה יסבול מזה.

היום הרחובות של ירושלים - ירושלים של החרדים - של מאה שערים, של גאולה וכו', ובבני ברק, רחוב רבי עקיבא, וכו' וכו', מלאים נשים לא צנועות - לא צנועות באופן קיצוני. גם נשים של אברכים שהן נחשבות לצדיקות, שהן מלמדות בבית יעקב, שנחשבות למכובדות. אוי להן ולבעליהן.
מי שנותן לאשתו ללכת ככה, כנראה שהוא נהנה מזה שגברים אחרים מסתכלים עליה רח''ל. כי קשה לא להסתכל על אשה עם לבוש לא צנוע, אשה שנחשבת ליפה לפי טעם הגוים. חלק מהן אפילו לא שמות לב שהן נראות כגויות. גויות ממש, מפריז או מניו-יורק, או מלונדון וכו'.

בעל שמרשה לאשתו להסתובב ככה, הוא ישב בגהינם יחד אתה [''הגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין'' (רש"י ורמב''ן במדבר ל טז מספרי)]. כל יהודי שאשתו הולכת קצר, או צמוד, או עם דברים כמו פאה ארוכה, גרביים שקופות, נעליים גבוהות עושות רעש, שרשראות, עגילים מתנדנדים, איפור, בושם וכו', הוא וודאי יסבול מדין קשה בעולם הבא. ואם הוא אברך, התורה שלו היא לא תורה.

המילים שלי קשות, אבל זה רק בגלל שהמצב הוא קשה ביותר. המצב הוא שהרבה מאד יהודים שנחשבים לחרדים יאבדו את הנצח שלהם. אתם שומעים? יאבדו את הנצח. למה? כי יודעים את האמת, אבל לא רוצים לחיות לפי זה.

ויש תופעה חדשה היום: ''הכשרים'' על חנויות של בגדי נשים שמוכרות בגדים שממש מתאימים לאשת רחוב. געוואלד, געוואלד! ויש גם ''הכשרים'' על פאות. מי יכול לתת הכשר על הפאות של היום? פאות ארוכות, שממש נראות כמו השיער של הגויה הכי גרועה, הכי לא צנועה [ראה רש''י עה''פ ''עמי מאשריך מתעים'' (ישעיה ג יב) ושאר המפרשים שם ומציין פסוק טז עיין שם].

איך יכול להיות שיהיה הכשר על כזה דבר. זה ממש רשעות, זה לקלקל את עם ישראל בדם קר. [ראה בשולחן ערוך יורה דעה סימן קנז ס''א ברמ''א ונ''כ ששייך בזה גם יהרג ואל יעבור, וזה דומה לעצת בלעם להשמיד את עם ישראל].

היום פאה זה טרֵף, לגמרי טרֵף. אם זה לא עבודה זרה ממש, אז זה עבודה זרה איך שלא יהיה. בגלל שהפאות היום כל כך מפוארות וכמו שער אמיתי שזה שייך ל''עגל הזהב'', שזה עבודה זרה ממש. ברור שאסור לאשת איש להראות כמו בחורה לא נשואה. מי שלובשת כזו פאה היא נראית לא נשואה, וזה גורם להרבה בעיות. זה הביא להרבה גירושין, והרבה משפחות שבורות.

המציאות קשה ביותר ואני יושב ובוכה על עם ישראל יום ולילה, שברחובות שלנו יש טינופת - וגם טינופת עם הכשר. נשים עם כיסוי ראש שחור, מסתובבות עם חצאיות צמודות וקצרות, מדברות בקול רם עם פלאפונים ברחוב ואוכלות ברחוב.
מי שמע כזה דבר? יהודיה ממאה שערים אוכלת ברחוב ואף אחד לא אומר מילה? פעם היו זורקים עליהן ביצים או עגבניות, והיו צועקים עליהן. אבל היום יש שקט והכל מותר. וזה נקרא אידישקייט. אוי לנו, אוי לנו.

ה' ציוה לנו ''קדושים תהיו'', אבל היום אנחנו בדרך כלל נמשכים לגשמיות, לעגל הזהב, שזה בדיוק להפך מקדושה. זה הורס את הבסיס של אידישקייט (יהדות): הבית היהודי והקרבה לקב''ה.

הסגנון חיים הזה של רדיפה אחרי ''העולם הזה'' מקלקלת את חיי המשפחה שלנו ומביא את היהודים למעשי ארץ מצרים. שמרנו על המשפחות שלנו לכל אורך הגלות. שמרנו על הטהרה של המשפחה היהודית, אבל כל הטמטום של הפריצות ממש מקלקל את הדבר הכי חשוב לעם ישראל, וזו הקדושה של עם ישראל. וכל הטמטום של האוכל התאווני-גויי הזה מקלקל את השכל ולימוד התורה.
כתוצאה מכל זה, המשפחה היהודית בסכנת הרס. היום לעתים קרובות האמא לא אמא והאבא לא אבא. האמא רוצה להיות אשת קריירה, כביכול בשביל הבעל שהוא ילמד. אבל הרבה פעמים זה לא כמו שצריך להיות.

המצב הוא כל כך קשה, שאשה המפרנסת את בעלה כדי שהוא ילמד תורה, הרבה פעמים לומדת כל מיני מקצועות לא רצויות עבור בת ישראל, כדי לקבל תעודות שנותנות לה אפשרות להכנס לשוק העבודה החומרי והגויי. אמנם במראה חיצוני מקום העבודה הוא חרדי, אבל התוכן זה גויי, והתשוקות הם לגשמיות ולתאוות העולם הזה.

גם הגברים נהנים מהעולם הזה, אפילו שלומדים. ברור לא כולם, אבל הרבה מאד. היום בדרך כלל נמשכים חזק לעולם הזה. בחורים דורשים דירה ורהיטים ופרנסה וכו' וכו' והראש שלהם בגשמיות. אפילו אם הוא לומד הרבה אבל הוא גם רוצה ''עולם הזה''. [אבל ''כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וגו''' (אבות פ''ו מ''ד)].

אמנם יש הרבה זוגות אמיתיים שמוסרים נפשם בשביל המטרה הקדושה שהבעל ילמד תורה. האשה מטפלת בבית ולרוב הם חיים בדוחק ומשתדלים לחנך טוב את ילדיהם. אבל אפילו לאלו אין סיכוי גדול שיצליחו, כי העולם מסביב כל כך מושחת [כנ''ל, דברי הרמב''ם והגר''א].

והיהודים החרדים החדשים, זה עוד מימד שנכנס לעולם החרדי, שכמעט לא היה בעבר. הם רגילים למצב של חוסר צניעות, ואני לא רוצה לכתוב את זה יותר ברור. והחוסר צניעות הזה, והפתיחות שלהם לעולם הגשמי, גורמים לעבירות קשות ביותר.
אפילו בישיבות קיימות סכנות. ילד תמים שנכנס לישיבה יכול לצאת עם חינוך לא תורני. בחורה שנכנסת לבית יעקב, הסיכויים גדולים שהיא תצא לא צנועה. גם בישיבות ישנם עבירות קשות ביותר, והופכים להיות דבר של כמעט יום יום, ויש גם סלחנות של ראשי ישיבות לעבירות כאלה.
פעם אם היה כזה דבר בישיבה, היו לוקחים את הבחור וזורקים אותו ולא משנה לאן שהוא ילך. הוא היה כבר מקולקל. אז מה זה משנה לאן נזרוק אותו? מה שמשנה, שהוא לא יקלקל אחרים. ושיראו אחרים שלא כדאי אפילו לחשוב על כזה דבר. ורק הטובים ישארו ואלה בעלי הנטיות לדברים לא נקיים, לא יהיו.
אבל היום יש לעתים סלחנות להרבה דברים שהם לא מתאימים לדרך התורה. ולמה? שוב זה בגלל כסף. יש ישיבות שהם ענין של ביזניס. יש להם הרבה רבנים, הרבה ראשי ישיבות וכו', וכולם צריכים להתפרנס מהישיבה. לכן צריכים הרבה בחורים, ולא רוצים לזרוק אותם. חייבים אותם אפילו אם הם בעלי עבירות קשות. לכן סולחים להם.

היה סקנדל באמריקה בענין בשר כאילו כשר. איך יכול להיות שיהודי כל כך חשוב מכר שנים על שנים בשר טרף לכל כך הרבה יהודים תמימים? איך יכול להיות? פשוט מאד, כסף. רדיפת כסף גורם להרבה קלקולים [ראה במסגרת].

יש אנשים אמיתיים שנלחמים נגד דברים כאלה ועושים הרבה מאמץ לאכול כשר באמת. אבל שוב, אין להם הרבה סיכוים, ואין לילדים שלהם הרבה סיכוים, כי רוב העולם החרדי מושך חזק לכיוון ''עגל הזהב''. המצב יותר מעצוב. לא היה מצב כזה בכל ההיסטוריה של היהודים עד היום.

עם ישראל, שוב אני אומר, המילים שלי קשות אבל לא אמרתי אפילו חלק קטן ממה שיש להגיד. זה לא יהיה קל להיות יהודים לפי רצון ה', כי היום אין לנו מנהיג חזק שיקום וידריך אותנו באורח חיינו ויגיד את האמת, ושתהיה לו השפעה. [ראה פירוש רש''י לשירת האזינו (דברים לב לו) שזה מסימני הגאולה וע' בס' הדור האחרון עמ' קסד עוד הרבה מקורות נוספים לזה].

לכן עם ישראל, ה' בחכמתו סיבב שכל אחד צריך לעשות את זה בעצמו. כל אחד צריך להחזיר את עצמו בתשובה. לעשות דין וחשבון אישי ולהחליט: ''עכשיו אני חוזר לקב"ה. אפילו אם ה'חברים' יצחקו עלי, על הילדים שלי, ועל האשה שלי''.

''אין דבר [''מוטב לי להקרא שוטה כל ימי, ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום'' (עדיות פ''ה מ''ו)]. אני חי לשרת את הקב"ה. אני חי אך ורק לעשות את רצונו. אין סיבה אחרת לחיים אלא לעשות את רצונו ית'. העולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא [אבות פ''ד מט''ו ומבואר בהרחבה במסילת ישרים פרק א]''.

אנחנו הדור הנמוך ביותר שהיה אי פעם, ובגלל זה אנחנו הכי קרובים למשיח ]''קודם וסמוך לביאת הגואל נראה שפלות ישראל יותר ממה שהיה כבר, הן מצד שפלותם בעצמם, שכמעט נשתכחה תורה'' (מהר''ל נצח ישראל, פרק לב ע''ש ההסבר)], והוא כבר כמעט פה. בחודשים האחרונים כל אחד יכל לראות כמה שינויים מדהימים שהעולם עבר [ראה במסגרת בעמוד הראשון]. ובעתיד הקרוב העולם יעבור עוד יותר שינויים, ויהיה פחד עצום.

עכשיו, ברגע זה, כל יהודי חייב לתפוס את עצמו ולהביא את עצמו לבית ה'. להיות מוכן לקבל את משיח צדקנו ולא להיעלם ולאבד את הנצח ח"ו. ולא ללכת אחרי העיניים ואחרי הלב, שבשבילם אנחנו מפסידים את כל העולם הזה ואת כל העולם הבא שלנו ח''ו.
עם ישראל, מה עוד אפשר להגיד? חייבים לחזור בתשובה, לחזור אל האמת. וכל אחד יצטרך לעשות את זה בעצמו.

תוספת למסר של בנימין מהאוטיסט דניאל:

אני רוצה רק להוסיף קצת. כי בנימין כבר אמר הרבה מאד אמת ויש לי רק קצת להוסיף: שהקב"ה לא רוצה להרוס את עמו.

הוא אוהב את עמו. עם ישראל זה הכלה של הקב"ה. והכלה ברחה מהחתן מתחת לחופה, והלכה לכל מיני ארצות וניסתה לחיות כמו הגוים. עכשיו הקב"ה רוצה אותה בחזרה [מבואר בנבואת הושע, פרק ב].

יש חלקים מהעם שמוכנים לחזור. אבל הוא רוצה את כל הכלה שלו. לא רק את הרגל, או את הראש, הוא רוצה את הכל. את הלב את השכל, את הכל. אבל ברגע זה, הכלה נראית, פצועה, צולעת ומִסכנה מאד. אבל אם היא תחזור אפילו ככה מִסכנה, הוא יקבל אותה. רק שהיא תחזור אליו, לא משנה איך היא תראה.

אבל לא כמו אשה לא צנועה. אלא כמו אשה צנועה, מתאימה להיות מלכה. היא צריכה להיות לבושה כמו כלה, אפילו שהיא קצת רזה ומִסכנה, כי מלכה היא תהיה.

אני מבקש מאד עם ישראל, תבינו. אתם חייבים, חייבים לחזור אל האמת. אתם רוצים לאבד את הנצח שלכם? אני לא מבין, אתם כל כך אוהבים את הלכלוך של הרחוב שאתם מעדיפים לאכול מפח אשפה ולא לאכול מהמצוות ומרצון ה', מכל המעשים שה' מבקש מאתנו? מעדיפים להתגלגל בלכלוך, ולא לחזור לקב"ה, לחתן שמחכה לכם מתחת לחופה?
עם ישראל, תחזרו. אני מבקש עם כל הלב:

תחזרו תחזרו תחזרו.


נספח א - המצב הקשה - סימן לגאולה !
''כל הויה חדשה [כגון הגאולה וימות המשיח] הוא הפסד הויה [מציאות] הראשונה [הקודמת] ולפיכך הוא הגורם שיהיה העדר [קלקול] הויה בעולם קודם שיתגלה המשיח [כדי לפנות העולם עבור הגאולה והעולם המתוקן של משיח]''
(מהר''ל, נצח ישראל פרק לה עע''ש)

[לכן תיארו חז''ל הקלקול וההפסד שלפני הגאולה:]
אמר רבי יוחנן, דור שבן דוד בא תלמידי חכמים מתמעטין, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזירות קשות מתחדשות וגו'
רבי יהודה אומר, דור שבן דוד בא בו, בית הועד יהיה לזנות, והגליל יחרב...וחכמת הסופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו וגו'
רבי נהוראי אומר, דור שבן דוד בא בו, נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה, וכלה בחמותה, ופני הדור כפני הכלב וגו'. (סנהדרין צז.)

''המילים שלי קשות, אבל זה רק בגלל שהמצב הוא קשה ביותר [וזה סימן לקרבת הגאולה כנ''ל]''.
(האוטיסט בנימין גולדן, ראה מעבר לדף)


נספח ב
''ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם''
(במדבר טו)
שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו. ובכלל זה שלא לרדוף אחר תאוות העולם הזה כי אחריתם רעה וכדי בזיון וקצף...
''עבירה גוררת עבירה, ומצוה גוררת מצוה'' (אבות פ"ד) שאם תשית דעתך למלאות תאוותך הרעה פעם אחת, תמשך אחריה כמה פעמים.
ואם תזכה להיות גיבור בארץ לכבוש יצרך ולעצום עיניך מראות ברע פעם אחת, יקל בעיניך לעשות כן כמה פעמים...
כל איש בהרגילו בתאוות ובהתמידו בהן יחזק עליו יצרו הרע יום יום. ובהמנעו מהם ישמח בחלקו תמיד כל היום...
מי שהוא תר אחר עיניו, כלומר שהוא רודף אחר תאוות העולם...להשלים נפשו בתענוגים, כל מי שהוא הולך בדרך זה עובר על לאו זה תמיד בכל עת עסקו.
ספר החינוך מצוה שפז

נספח ג
נפש הרשע אשר כל תאוותה לחפצי הגוף בחייו
ונפרדת תאוותה מעבודת הבורא ונבדלת משרשיה תרד במותו למטה לארץ -
אל מקום תאותה ותהי תולדתה כטבע העפר לרדת ולא לעלות אבל יעלוה למרום לדין ולמשפט ולראות איך החליפה מרום בשאול.
רבינו יונה ז''ל שערי תשובה ש''ב י"ח

נספח ד' - החורבן והגלות - בגלל עגל הזהב
''לא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי כוכבים ומזלות, ומגלי עריות ושופכין דמים
אבל בשני, מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת [הנהגה] טובה היתה בהן?
אלא שהיו אוהבין את הממון [''עגל הזהב''] ושונאין אלו לאלו שנאת חינם'' [שזה תוצאה של עגל הזהב, ראה שע''ת ש''א לא]
תלמוד ירושלמי יומא ד


מוקדש לרפואת צ. בת ח.


דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 3676582 פעמים
היום - 28/08/14