פרק 92 - 4 תיקשורים


פרק 92 4 תיקשורים

קבלנו מספר תיקשורים שנעשו בשנה האחרונה עם בנימין ודניאל
ואני שמח להביא אותם לפניכם...


תקשור 1, כ'ט כסלו תשס"ח

אני: איך עובד הענין של התקשור?

אתה רואה מה שהם מדפיסים או גם שומע את זה בראש שלך - כמו טלפתיה?

המתקשר: בדיוק.

בנימין: מה חשוב פה - צריך את האמת של הנכתב. ואם יגידו שהמתקשר עושה את זה? אז מה? בכל זאת זה אמת. זה לא הוא. אבל בואו נגיד. שיגידו. הכי הרבה. אבל המשפט אמת אז למי אכפת מי כתב את זה?

אני: הבנתי דרך המסרים של כולכם, שאתם (האוטיסטים) קצת שונים אחד מהשני. שמעון לדוגמא מדבר מאוד נוקשה וכד', ולמשל גליה מדברת עם המון אהבה ועדינות והיא מדברת על נשים, מה הן יכולות לעשות כמו להגיד הרבה תהילים וכו, אז אני רוצה להבין האם המסרים של גליה...

בנימין: לכל אחד מאיתנו יש אופי ודרך. כמו כל בן אדם ואפילו להבדיל אלף הבדלות (פה הבנתי שהאוטיסטים שהם באמת צדיקים גדולים, להבנתי, אך הם מאוד ענווים) כל גדול הדור וכל תלמיד חכם יש לו גם על אותו נושא דרך אחרת להגיד את זה וצורה אחרת. אני לא משווה אותנו לגדולים, אבל כדוגמא. אז [כך זה] גם אצלנו. אבל המסר חייב להיות אותו דבר בסופו של דבר.

אני: התכוונתי, האם כדאי להראות יותר את המסרים של גליה לנשים - האם זה יותר הדרך להגיע ללב של האשה?

בנימין: יכול להיות. אבל צריך תמונה שלימה עם כולנו כדי להבין שנכון, יפה להגיד תהילים, אבל אישה עם פאה וחצאית מעל הברך צמודה, התהילים שלה לא יעזרו לה הרבה כי היא מושכת עין של גברים וגורמת להם לחשוב דברים לא טובים.

אני: האם יש לאנשים שהתפללנו עליהם כל הזמן עד עכשיו, אפילו שהם חילונים ורחוקים לגמרי מהדת, האם יש סיכוי עכשיו שאנחנו כל כך קרובים לסוף שהם יעשו תשובה בזכות תפילותינו?

בנימין: אי אפשר לזלזל בתפילה למען אדם אחר כי זה חסד ממש לשם שמים ויכול להיות שהתפילה יעורר משמים בדיקה ויראו אולי משהו שבגלל זה יש לאדם הזה זכות בכל זאת להנצל. ואז הקב"ה יכול לפתוח את הלב של אותו אדם בשנייה! ולהחזיר אותם בתשובה.

אני: אז אני מבינה מזה שמכיוון שהקב"ה יכול באמת בשנייה לפתוח את לב האדם שמה שחשוב, בגלל שיש לנו את זכות הבחירה, זה שאותו האדם צריך לרצות את זה, - לרצות שיפתחו לו את הלב. זה נכון?

בנימין: אפילו אם הוא לא רוצה, אבל [זה ש] אתם או מישהו עושה למענו לשם שמים, כדי להציל אותו זה יכול לפתוח, שוב אני אומר, את התיק, ויסתכלו ויגידו, "או, יש לו זכות אבות או יש לו מעשים טובים, מיוחדים, אז כדאי להציל אותו..." יש חומר להציל. ואז ה' יכול לפתוח לו בשנייה את הלב והוא ינצל.

אני: ממה שאני יודעת, חוץ מאולי רבי נחמן שהתגבר על היצר הרע שלו כבר בגיל צעיר כשהיה ילד, אבל אפילו הצדיקים הגדולים, לקח להם שנים - 60 - 70 שנה להתגבר על היצר הרע והתאוות שלהם. אז איך לנו, לאנשים הקטנים יש סיכוי עכשיו בשנה הקרובה, בפרק זמן כזה קצר, איך יש לנו סיכוי להתגבר על היצר והתאוות שלנו לפני ביאת המשיח?! אנ לא יודעת אפילו איפה להתחיל...

בנימין: להתחיל בתפילה!

אני: לעשות על זה התבודדות? (אני מקורבת לחסידות ברסלב)

בנימין: מין התבודדות, כן, שלא לחשוב שאני ברסלב. לא שזה לא טוב, זה טוב. אבל ברגע שבן אדם יש לו את ??? זה כאילו פירמה. ואני לא שייך לפירמה אני שייך לעם ישראל כולו. (הבנתי שהוא לא רוצה לקרוא לזה בשם "התבודדות" כדי שלא יחשבו שזה אומר שהוא ברסלבר. מה שחשוב זה התפילה לה' לא משנה איך יקראו לזה).

צריך להכנס פנימה, פשוט להצטער על כל עבירה ועבירה! כל רגש שלא במקום של שנאה, קנאה וכו'. אפילו דק ביותר. ולהצטער על כל עבירה ברורה ולא כל כך ברורה. להצטער ולבכות ולנסות לשנות. להשתדל לחזור ליהדות כמו שפעם היה, כמו שהקב"ה רוצה. להוציא את כל המודרניות, כל הדברים לאו דווקא של הדור שלנו עכשיו, אבל שהתאסף מדורי דורות, כל הפסולת שנכנס ליהדות שלנו, היידישקייט שלנו.

אני: בקשר לייסורים. אני עדיין לא מביה למה הייסורים טובים לנשמה? זה דבר שאני פשוט לא מצליחה להבין.

בנימין: טוב, ננסה להסביר את זה. אדם בא לעולם הזה אך ורק לתקן. תיקונים זה סבל. לוקחים אוטו למוסך לתקן. מוציאים את הגלגל, ממלאים איזה אוויר, מוציאים איזה חלק, מחזירים (פה, אבא של דניאל הוסיף "דופקים קצת וכו).
נכון, בדיוק (לאבא של דניאל).
אמנם זה אוטו. אבל אם זה היה בן אדם זה היה כואב. מאוד. זה הסבר פשוט. אבל בסופו של דבר הוא (האוטו) עובד יותר טוב. אבל זה לא ההסבר שאת רוצה. יש עוד הסבר שהולך יותר עמוק. זה ההסבר השטחי, מה שאמרתי עכשיו. האדם בא לעולם הזה, אמנם בתור ילד והוא צדיק נחשב. אבל יש נטיות, כל מיני נטיות לא הכי טובות והוא צריך לעבוד על עצמו מאוד חזק. אדם שאין לו בעיות הוא בדרך כלל לא עובד על עצמו. הוא בדרך כלל מתחיל להתפס בעולם הזה ולבטוח בצבא, הביטוח לאומי, החשבונות בנק וכו'. הוא נהנה, אפילו אם הוא יהודי חרדי, אמנם הוא מתפלל בבוקר אבל הוא נהנה ללכת עם אשתו למסעדה כשרה שזה דבר אסור ביותר בתור בידור, אוהב ללכת באיזה נסיעה ארוכה באוניה לוקסוס עם הכשר הכי טוב, הוא נהנה פשוט לברוח מהמחשבות לדברים יותר קלים.

הסבל והפחד מביא אותנו בחזרה לאמת, לעיקר. ומה העיקר? שאנחנו לא צריכים כלום בעולם הזה, רק את הקב"ה. אנחנו צריכים מעט מאוד לאכול. אנחנו צריכים גג מעל לראש, חימום אם קר מדי ואולי מזגן או מצב שיביא למקום קריר יותר בקיץ, אנחנו צריכים מעיל ומעיל גשם, אנחנו צריכים אוכל, פשוט אבל מספיק שלא נהיה רעבים ואנחנו בעיקר צריכים תורה, מצוות וכו'. וזה יחד עם הסבל, התפילה יחד עם הסבל, עם התשובה, עם ההרגשה שאנחנו אוהבים את הקב"ה וסובלים בגלל שאנחנו מביאים לו צער, חס ושלום וזה שאנחנו לא עושים את רצונו כמו שצריך.

הבכי על עם ישראל, זה כואב לנו כל כך, המצב של עם ישראל, ואוהבים את עם ישראל כל כך שגם בוכים וסובלים בשביל כל עם ישראל. והכי חשוב שלהרגיש את צער השכינה, ולבכות, לבכות כי אנחנו עשינו את הצער הזה. אנחנו הבאנו את השכינה לגלות, ואת עצמינו וזה, הבכי הזה, והתשובה הזאת עושה אותנו אחד עם הקב"ה בלי המחיצות של העולם הזה וזה ההנאה הגדולה ביותר שקיים, חוץ מההנאה של העולם הבא.

אני: מה אנחנו מתקנים? את החטאים שלנו מהגלגול הקודם או את חטאו של אדם הראשון?

בנימין: גם זה וגם זה. יש את החלק של החטא הראשון (של האדם הראשון) וזה מתקנים אבל זה שייך גם לחטאים של היהודים במדבר וגם לחטאים הפרטיים של עם ישראל וכולם קשורים לדבר אחד, לאותו מקום. זה הרבה יותר גדול ומשמעותי ממה שאת יודעת.
אבל כשאת סובלת חזק (אמרתי לו שכל חיי היו מורכבים מייסורים), תצרי קשר עם הקב"ה, ותורידי כמה שיותר מכל הצעצועים שנותנים לך הרגשה יותר טובה כולל המחשב...


אני: אמרתם הרבה פעמים שיהיה פחד גדול וירושלים זה מימד אחר - ואת זה אני לא מבינה - אבל בקשר לפחד הגדול, בתור אמא, אני רוצה לדעת איך נוכל להרגיע את הילדים שלנו. זה הכי מפחיד אותי - הפחד של הילדים.

בנימין: קודם כל לשאלה הראשונה, על ירושלים, ירושלים הוא השפיץ של עם ישראל, המקום הקדוש ביותר, ובתוך המקום הזה, הר הבית הקדוש ביותר, זה ברור. לכן זה אחר מכל מקום בעולם. פחד גם בירושלים יהיה בוודאי, רק מי שלא מאמין, ח"ו, יהיה בפחד יותר גדול ומי שמאמין יהיה בפחד יותר קטן. כי הוא רואה שסוף סוף הנבואות מתקיימות וסוף סוף משיח מגיע והוא ישמח.
להרגיע את הילדים - תגידו תהילים איתם ותגידו "ב"ה משיח כמעט פה! ב"ה! זה הסבל שעוברים עד משיח. זה בדיוק כתוב. שיבינו שזה כתוב ואם זה כתוב וזה קורה והרבה דברים כבר קרו, אז גם בעתיד זה יקרה ומשיח יגיע ויהיה מצוין. מצוין זה מילה קטנה ומוגבלת...

(בשלב זה בנימין הלך הביתה ודניאל ישב במקומו)
אני: בקשר לשק ואפר, מה המקביל לנשים? קבוצות תהילים?

דניאל - להתפלל, כן, להגיד תהילים אבל באמת בקבוצה וגם להתפלל (ביחיד).

דניאל: צניעות זו בעיה קשה בין החרדים. ואפילו אלה שחושבים שהם צנועים הם לא צנועים. הדבר הראשון להוריד זה הפאה. (בזכות מה שהוא אמר לי פה אני כבר לא שמה פאה, ב"ה) ולהתלבש כמו פעם. ז"א ארוך, רחב, מכופתר עד למעלה, ושרוול לא ¾, אלא עד היד. גרביים עבות יותר... אבל יש עוד בעיה וזה הגברים. הגברים גם צריכים צניעות. יש גברים ליטאים שהולכים עם חליפות מאוד מאוד יפות, עם עניבות אדומות, כחולות, ורודות עם כובע יפה של ברסלונה, מכנסיים שצרים עליהם, ז'קט קצר! דרך אגב, אין שום היתר לגבר ללכת עם ז'קט קצר. יש (גברים) בלי זקן! זה כמו להיות ערום!

אני: למה אסור ז'קט קצר? בגלל שזה כמו הגויים?

דניאל: לא, בגלל שזה לא צנוע. גם גבר צריך להיות בצניעות. יש גברים שהולכים עם בגדים צרים, שרואים כל תנועה שלהם אבל לא רק הליטאים. רואים ירושלמים עם פסים שזה כל כך צר שעל כל תנועה רואים איך שהם הולכים. וזה אסור גם. אסור לגבר לא להיות צנוע! ויגידו "כן, כן מותר. מותר להראות את החלק הזה של הגוף והחלק הזה של הגוף,. וגבר זה משהו אחר, הוא יכול ללכת עם מכנסיים קצרים..." אבל זה לא צנוע. וזה לא מכבד את הקב"ה וזה לא מכבד את זה שהוא יהודי שהוא נברא ע"י הקב"ה עצמו.
כמו אדם שאוהב ללכת עם שרוול קצר אבל ובלי ז'קט - ושבא הזמן ללמוד הוא לא יודע אם הידיים שלו נקיים או לא כי אולי הוא נגע בעצמו בטעות. אדם שהולך עם שרוול ארוך תמיד, עם גופיה וציצית הוא במצב אחר. וזקן זה ממש מזמן הגויים שאין זקן. הזקן היהודי הוא דבר כל כך חשוב!


תקשור 2, י' טבת תשס"ח

אני: בהתחלה חשבתי שכשדניאל אמר לאבא שלו "תשס"ח" ואמר שהשנה הזאת מדינות שלימות יעלמו מהמפה - אדום... שהוא התכוון לביאת המשיח אז ככה אמרתי לאנשים, אבל אישה אמרה לי שכתוב בגמרא (סנהדרין צז) "במוצאי שביעית בן דוד בא" אז אמרתי לה שאשאל אותך, מה בעצם יקרה השנה? גוג ומגוג? ביאת המשיח?

בנימין: יש הבדל של אולי כמה חודשים, אבל הזמן שאנחנו רואים (למשיח וכו) הוא עכשיו, תשס"ח, אולי תחילת תשס"ט, אבל זה עכשיו. זה גם יכול להיות בפסח, אנחנו לא יודעים את הזמן המדויק, אבל אנחנו יודעים את טווח-הזמן. אנחנו (בעלי-המסרים) חשים את טווח הזמן.

כמובן, שהקב"ה יכול להחליט משהו אחר לגמרי. אבל בלי הבנה עמוקה, כל מה שקורה בעולם, למראית העין, מצביע על כך שהסוף מתקרב מהר מאוד.

אני: אז אני לא אמורה להגיד שהמשיח זה השנה אלא ש "חבלי המשיח" זה השנה?

בנימין: אנחנו עכשיו בשלב האחרון של הלידה. כל אחד קופץ על המשפט הזה ומבין אותו איך שהוא רוצה, אבל אנחנו ממש בשלב האחרון של הלידה. וכמו בכל לידה, אם זה מתמשךמידי זמן, יכול להיות סכנה גדולה. אם זה קצר מדי, שזה לא - אנחנו כבר הרבה אחרי מועד הלידה הצפוי. הצדיקים האחרים (שחזו את זמן הגאולה בדורות הקודמים) עברו את המועד הצפוי בהמון. אז... שה' יעזור לנו.


תקשור 3, י'ד אייר תשס"ח

אני: אמרתם שכל אחד יכול להכנס לגוגל ולהכניס "יהדות" ולקבל תשובות והסברים וכד'. אבל יש גם אתרים רפורמים ה' ישמור אז זה בעיה. ובעצם איך זה הולך מבחינת למי יש זכות להתקרב, כלומר שאר המשפחה שלי בכלל לא מתקרבים ואני הפוך, רוצה רק שיראו לי עוד ועוד איך להתקרב לה' אז איך זה הולך, לפי זכות אבות או משהו?

בנימין: יש גם ענין של זכות אבות אבל יש עוד. הקב"ה יודע בדיוק למי לפתוח את הלב ומתי. כולנו בעולם הזה כדי לתקן תיקונים. לאנשים שאינם דתיים היום, יש גלגול בעבר שהם צריכים לתקן. ה' עוזר לאנשים להתקרב אליו לפי הרצון של אותו נשמה להתקרב. כמו עם הצדיקים כשבני ישראל היו במדבר. הצדיקים רק היו צריכים לפתוח את היד שלהם והמן היה נופל לידיהם. אבל אנשים אחרים היו צריכים להתאמץ יותר וללכת יותר רחוק כדי למצוא את המן. וזה כבר כמה דורות של גלגולים שהאדם צריך לתקן. זה תלוי עד כמה הנשמה התקרבה ורצתה להתקרב לה'.

אני: אמרו לי שזה לא טוב שאני הולכת לתת את המסרים לכולם כי כידוע, מי שעושה עבירה, או לאו דווקא עבירה, אבל משהו שלא כל כך טוב, אם הוא לא ידע הוא לא יענש אותו דבר כמו אם הוא המשיך לעשות את המעשה גם לאחר שאמרו לו שזה לא בסדר...
בנימין: אנחנו עכשיו בסוף של העולם הזה. אין זמן. או שכן הולכים בדרך ה' וניצלים או שלא. לפני מלחמת העולם השנייה אמרו לאנשים לשמור שבת וגם אלה שלא ממש ידעו את כל ההלכות וכו, אבל הם ידעו בתוך תוכם את האמת. כלומר גם אדם שלא ממש יודע את כל האמת, אבל בתוך לבו הוא יודע, הוא רק מתכחש לזה. ביום הדין יהיה לו בעיה אם הוא לא עושה עכשיו מאמצים ללכת בדרכי ה', אבל בדרכי ה' באמת.

אני: אז אם אני לא מעבירה מסרים זה נחשב כמו "לא תעמוד על דם רעך?"
בנימין: בטח. את צריכה לנסות להציל כמה שאפשר.


תקשור מס' 4 עם בנימין 4.8.08

אני: שאלו אותי למה אינכם מדברים על הנושא של השנאת חינם שיש בין האשכנזים לספרדים?


בנימין: ב"ה זאת לא הבעיה העיקרית כיום בכלל. הצרות שיש בין אדם לרעהו כבר עברו גבולות שעד היום לא כל כך עברו והם: המריבות בין בעל לאישה שפשוט בלתי מובנים, המריבות שיש בתוך קהילות, בתוך ישיבות, ישיבות מפורסמות, בין רבנים מוכרים, וויכוחים שבהחלט אינם מבוססים על התורה, יש חיכוכים בין קבוצה אחת לשנייה, לאו דווקא בין אשכנזי לספרדי. העובדה היא שהחיכוחים בין הספרדים לאשכנזים זה אולי מס' 10 ברשימה. בהחלט לא במקום ראשון.

יש הרבה מודעות לענין של שמירת הלשון וכל מה שקשור לנושא אך במציאות, אנחנו מהדורות הכי נמוכות בענין זה.
היום, אפילו בנות אשכנזיות שבאות ממשפחות מאוד טובות לא מתקבלות לסמינרים.
ולא רק זה, בימים של פעם בכלל לא היו בתי ספר ספרדיים. כיום יש, כמו שיש בתי ספר לכמעט כל חסידות ואף אחד לא מוכן לקבל את השני וגם יש בתי ספר לכל החוגים הליטאיים. וכך זה גם עם הספרדיים.

כמעט כל אחד היום מעדיף איך שהוא להישאר עם החוג שלו. לא רק אצל האשכנזים, גם אצל הספרדיים, אבל זה מחולק להרבה קבוצות קטנות כאלו.

2. מישהי קראה את הספר "דניאל" ואמרה שזה הביא לה הרבה כעס על אלו שהולכות ברחוב לא צנוע וכד' ורצתה לדעת האם לא צריך לדון אותם בכל זאת לכף זכות?

בנימין:
הרעיון הוא לא לכעוס, אלא להיות עם לב שבור. צריך להתפלל על עם ישראל שיפקחו את העיניים ויראו את האמת. הרעיון הוא לבכות על עם ישראל על החוסר צניעות בתוך עם ישראל. שהכלה היפה של הקב"ה, עם ישראל, מאבדים את המידה הכי בסיסית בתורה ונהיים יותר דומים, לא עלינו, לגויים. אנחנו צריכים לשבת ולבכות ולהתפלל עליהם אבל מעבר לזה - צריך לתת תוכחה. יעמידו אותנו לדין אם לא נתן תוכחה. אם אנחנו רואים מישהו טובע ולא מנסים באיזה דרך להציל אותם, גם אם אנחנו לא יודעים לשחות בעצמינו, לפחות נזרוק להם מקל להיאחז בו או חגורת הצלה או משהו כדי לנסות להוציא אותם מהמים.

שאלה: אבל לא כתוב שאם תוכחה דוחה אנשים מהדת אסור לעשות את זה? להוכיח אותם, הכוונה?

בנימין: תנסו בצורה נחמדה. יש לנו מחוייבות לאמר משהו כי אתה לא יכול פשוט לראות איך שמישהו פוגם בתורה הקדושה ולשבת בשקט.

שאלה: אבל אני לא יכולה לגשת לאישה ברחוב ולהגיד לה, "תסלחי לי, את לא צנועה..."

בנימין: את כן יכולה. תנסי למצוא שיטה לעשות את זה.

3. האם אתם עדיין אומרים שזו השנה האחרונה של העולם כפי שאנחנו מכירים אותו?

בנימין: לפי כל הסימנים ולפי כל מה שאני יודע ככה זה נראה - שזהו הסוף. תשס"ח. אבל זה עוד לא משיח. זה לפני המשיח. ואל תשכחו שהשנה יכולה להימשך עד הושענה רבה.

שאלה: דניאל אמר בפירוש שהשנה הזאת אדום תיחרב.

בנימין:
ככה זה נראה.

שאלה: כשאתה אומר "נראה" זה מבלבל אותי. חשבתי שאתם מקבלים מסרים ישירים. (לא התכוונתי להראות חוסר כבוד או לפקפק בדבריו, פשוט מכיוון שכל חיי בשנה האחרונה מסתובבים סביב לאוטיסטים ואיך להעביר את המסרים שלהם ולקרב אחים, לא רציתי לטפח תקוות של האנשים, לכן רציתי חיזוק על הענין הזה)

בנימין: אני לא נביא. אנחנו מקבלים מסרים אבל זה לא אומר שהם תמיד מדוייקים. למרות שהרבה מהם כן היו מדוייקים. הזמן אצלנו זה דבר לא לגמרי מדוייק אבל זה מכיוון שהקב"ה מנהיג ומחליט. והוא יכול להאריך או לקצר את הזמן לפי רצונו. באמת, אבל, העולם עומד להשתנות בצורה כזאת שזה הולך להפוך לעולם כל כך שונה ממה שהוא היום. וכל תלמיד בית ספר יכול לראות את זה.

שאלה: כלומר שזה הולך להפוך מעולם של שקר לעולם של אמת?

בנימין: בע"ה. בהחלט, כשהגשמיות ייעלם האמת חייב לבוא. אין דרך אחרת. כשהשקר יעזוב [את העולם] האמת תישאר.

שאלה: אז אתם מקבלים מסרים אך הם לא תמיד מדוייקים? (לא כל כך הבנתי את כוונתו)

בנימין: הם תמיד מדוייקים לאותו זמן. בדרך כלל דברים שאנחנו אומרים שיקרו הם מדוייקים, אני לא חושב שעד עכשיו הטעינו אתכם בשום דבר. ייתכן שיש קצת הפרש בזמנים.

שאלה: אך האם ייתכן שינוי / הפרש בדבר כל כך גדול (סוף הגלות, וכו')?

בנימין: צדיקים גדולים גם נתנו זמנים לגאולה והזמנים באו והלכו. ולהם היו קשרים בשמים יותר מלנו. זהו זמן שאף אחד לא יכול להקציב כי זה דבר שרק הקב"ה יודע. בכל זאת, על פי כל הסימנים וכל המסרים שלנו, זהו הזמן עכשיו.

4. בענין הקבוצה שלנו שמתפללת תהילים עם ילדים על עם ישראל, כמה השפעה יש לנו? אנחנו תמיד כזאת קבוצה קטנה (עד 10 ילדים מגיעים כל פעם).

בנימין: כל דבר שאתם עושים, יש לו השפעה. אם תסתכלי על השק ואפר זה גם לא כל כך מוצלח מבחינת כמות המצטרפים. זה לא אלפי אנשים. אבל זה הבסיס. ועל הבסיס הזה נבנה.

שאלה: האם התפילות של הקבוצה שלי יכולים להמתיק דינים על עם ישראל?

במימין: כל התפילות של ילדים תמימים ואמיתיים בהחלט יכולים לעזור.

שאלה: אז שאני אמשיך עם הקבוצה?
בנימין: בהחלט.

5. אני פשוט רוצה לוודא שמה שאני מבשרת לאנשים זה אמת, שאנחנו ממש ממש לפני הגאולה. אני לא רוצה לטפח תקוות סתם...

בנימין: כן, זה נכון. העולם עומד להתמוטט. אני לא יודע על מה את מדברת בכלל. הקוטב הצפוני נמס בקצב לא יאומן, היה אסון נוראי ומפתיע בסין, צונאמי שהקפיץ את כל העולם, פוליטיקה מוזרה כל כך בארה"ב, שאם זה יגיע לאותו מועד בזמן רוב הסיכויים שאובמה יהיה האוייב הגדול ביותר של היהודים וסופו של אמריקה, למרות שהסוף של אמריקה בטח יקרה לפני (שאובמה יהפוך לאויב שלנו וכו'), יש נשק קטלני ביותר, פצצות שיכולות להחריב את העולם בצורה הכי נוראית נוצרו כבר או עכשיו בתהליך היצירה...
שאלה: אבל כשאני אומרת את זה ל"לא מאמינים" הם טוענים שאלו דברים שהיו כבר הרבה שנים ובעיות בעולם כל הזמן יש וכד'?

בנימין: לא כל כך הרבה כמו שיש עכשיו. את יכולה לבסס את הטענות על המציאות.

6. דיברת על איך שאנשים שמים את הביטחון שלהם בקופת חולים וכו. אז לא ללכת לרופאים? לא לקחת תרופות? (לא שאלתי בציניות בכלל. באמת רציתי להבין)
בנימין: זה לא מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים אל תשימו את הביטחון שלכם בהם. בקרוב מאוד יהיה לנו עולם בלי כל הדברים האלה ורק אלו שלא תלו את הביטחון שלהם בגורמים החיצוניים האלו מלכתחילה יוכלו לשרוד.
לא לשים בזה ביטחון הכוונה שמאמינים שהקב"ה הוא שמרפא, הוא שמפרנס ומכלכל אותנו וכו'. לפעמים אנחנו חייבים לקחת תרופות אבל התרופה זה לא מה שמרפא אותנו. הקב"ה מרפא. זה צריך להיות הגישה שלנו. זה מה שצריכים להרגיש. מי שמרגיש כך, כשכל הדברים האלו ייעלמו, הם יידעו שהקב"ה ידאג להם ויטפל בהם.

 

התקשור נערך עם עורכת האתר:

www.truesimcha.com

שיעור לנשים בענין האוטיסטים וכו' ניתן לשמוע באתר:

www.messagesfromshamayim.blogspot.com

 

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 3737655 פעמים
היום - 24/10/14