דניאל:
אני רוצה להסביר לכם שהמצב היום הולך ומחמיר, גם כלכלי-גשמי וגם מה שנקרא ''בטחוני''.
המצב הכלכלי לא יחזור למה שהיה. [ראה מלאכי א ד, וראה פרטים בדף 42 ''עגל הזהב גוסס - המערכת הכלכלית העולמית מתמוטטת'']. במצב הקודם היה שפע של חומרניות שלא היה בכל ההיסטוריה.
עכשיו ה' הוריד בצורה דרסטית את כל הגשמיות שיש בעולם הזה. לא במכה אחת, אלא לאט ולפי סדר. כדי שכל אחד, יהודי וגוי, יוכל להתרגל למצב החדש. למצב שבעתיד הקרוב כל הגשמיות המיותרת הזו תעלם.
ולאט לאט יוכלו להבין שאין על מי להישען, רק על הקב"ה. [''יכירו וידעו כל יושבי תבל. כי לך תכרע כל ברך. תשבע כל לשון. לפניך ה' אלקינו יכרעו ויפלו וגו' ויקבלו כולם את עול מלכותך וגו''' (עלינו לשבח-שהוא הסיום של כל ג' תפילות עמ''י)].
העולם יגיע למצב קשה ביותר, ולא נוכל לסמוך על כלום, רק על אבינו שבשמים. נסתכל ונחפש איפה לכסות את עצמנו ומה לאכול. ונדע בסוף, שעל כל פרוסה של אוכל ועל כל טיפה של שתיה נצטרך להתפלל. ורק מי שיתפלל יקבל [''מן הסדרים שסידרה החכמה העליונה הוא, שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו ית' צריך שיתעוררו הם אליו ויתקרבו לו ויבקשו פניו. וכפי התעוררותם לו כן ימשך אליהם שפע. ואם לא יתעוררו, לא ימשך להם'' (דרך ה', ח''ד פ''ה א')]. מי שיכיר בקב"ה ינצל. ומי שלא - יעלם מהמציאות ל"ע. ומי שכן - ירוויח גם חיי נצח בעז"ה.
המצב הביטחוני הוא שעכשיו אנחנו סובלים מהערבים שהם מבני ישמעאל. וכתוב ברור שכך תהיה הגלות האחרונה, ישמעאל ואדום. וגלות ישמעאל יצא מגלות אדום [דניאל פ''ז] וזה בדיוק קורה עכשיו.
המלחמה התחילה פה בארץ ומי שחושב שיכול להיות שלום, הוא ממש לא מבין. בני אדם לא מסוגלים לעשות שלום, רק הקב"ה. אבל קודם יהיה תיקון גדול [מבואר ב''מאמר העיקרים'' לרמח''ל ערך ''בגאולה''] וכל הארצות שהתנגדו לקב"ה, עכשיו ישלמו מחיר גבוה [ראה עמוס פרק א' וב' ועוד].
כל העולם יעבור תיקון, ורק מי שיבין [''והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו'' (דניאל יב)] ויקבל את הקב"ה כמלך מלכי המלכים, רק הוא יצליח לחיות. לחיות חיי נצח.
הכל מתואר בנבואות, וזה מדויק מדויק, ואנחנו כבר רואים שהכל מתגשם. רק את הסוף עוד לא ראינו, אבל זה בא במהירות הבזק. המלחמה שיש בדרום תגדל, ואפילו שינסו לעשות שלום, זה לא ילך.
ארץ ישראל תהיה כאילו המקום המסוכן ביותר בעולם. אבל זו לא אמת. המקום המסוכן ביותר בעולם זה אדום. אדום יהרס וימחק מהעולם לגמרי [עובדיה א ועוד]. כל זה לא רעיונות שלי, זה הכל מהנבואות. כל אחד יכול לקרוא את הנבואות ולהאמין. אבל לצערי הרב, אנשים קוראים ולא מאמינים, או לא קוראים בכלל. או לא רוצים לדעת. אבל זה אמת, וזה יקרה. שתדעו.
אני מזהיר אתכם, אלה שגרים בארצות של עשו [אדום], הארצות הנוצריות, תיזהרו מאד. כדאי לעשות דין וחשבון עכשיו ולעשות תשובה. מי שיכול להגיע לארץ ישראל, יותר טוב.
מי שלא יכול להגיע, לעשות תשובה. לבכות, לקרוע את הבגדים, לשבת על הרצפה, ולבכות על כל עבירה ועבירה [ראה פרטים לקמן במסר הבא]. ולבקש מהקב"ה נס, נס להוציא אותו מהטומאה שתופסת את הגוף ואת הנפש. ואז אולי יצליח להגיע בנס לארץ הקודש.
ואלה שכבר גרים בארץ או שבאים לארץ הקודש לפני הצרות האחרונות, אל תחשבו שזה מקלט. אם אתם לא מקבלים את מלכות ה' ואם אתם לא עושים תשובה מלאה, ויושבים וקורעים את הבגדים ובוכים, זה לא יעזור לכם, אפילו שתהיו בארץ ישראל.
למנהיגים של עם ישראל, אם יהודים חרדים או יהודים חילונים, אם אתם באיזו שהיא צורה מכשילים את עם ישראל בעבודת ה', אוי לכם. מי שמכשיל את עם ישראל ימחק.
יהודים יקרים, הקב"ה אוהב אתכם [מלאכי א ב]. אתם הסיבה לבריאה, הוא ברא את הבריאה בשביל עם ישראל [רש'י בראשית א א ''בשביל ישראל שנקרא ראשית וגו''', ומבואר בדרך ה' ח''א פ''ב ד']. אנא עם ישראל, תחזור אליו, הוא רוצה את עמו, הוא מחכה לעמו.
השכינה סובלת ובוכה, מחכה לעמה האהוב. תחזרו, תחזרו. רק הכלה שחוזרת לחתן - שהקב''ה הוא החתן ועם ישראל [וכן כל יהודי] הכלה - תזכה לנצח.
בנימין: אנחנו פה בארץ במצב קשה. אבל לפי הנבואות, המקום הבטוח ביותר זה ארץ ישראל - ארץ הקודש, המקום הקדוש היחיד בעולם. יש כאלה בין המאמינים שבטוחים שהציונים כל כך טמאו את ארץ ישראל שאי אפשר לגור פה.
נכון שהם ממש לכלכו, אבל בכל זאת זו ארץ הקודש, וזה מקום של כל יהודי [ולכן בזמן הגאולה לא ישאר שום יהודי בחו''ל (אברבנאל, כתובים, עמ' תצג ע''פ ישעיה כז יב)]. וכדי להיות יהודי בשלמות חייבים להיות פה [''עיקר המצות ליושבים בארץ ה', ולפיכך אמרו בספרי וגו''' (דרשת הרמב"ן ז"ל לראש השנה עע''ש כל הענין)].
כל זמן שאנחנו בגלות, אי אפשר להיות שלמים לגמרי, אבל היום הגדול והנורא מגיע, ואז נהיה שלמים בארץ ישראל ועם הקב"ה. אבל אלו שמגיעים לפה קודם באמונה שלמה וברצון להתקרב לאמת ולקב"ה, אלה שמגיעים לפה במסירות נפש, כמו היהודים שעלו לארץ ישראל לפני מאות שנים כמו האריז"ל ותלמידי הגר''א והבעל שם טוב ז''ל וכו', אלה ירוויחו מזה [גם שיהיה להם] פחות סבל.
מי שמגיע במסירות נפש, או מי שמפחד לבוא כי זה מסוכן פה, או כי אין מספיק כסף, אבל מתגעגע לארץ ישראל ולשלמות שאפשר למצוא פה, היהודי הזה גם ינצל בניסים - אם עושה תשובה כמו שצריך. אפילו אם ישאר בחו"ל ה' יציל אותו. אבל זה יהיה בניסים גדולים ועם פחד עצום. זה לא פשוט, כי הפחד עצמו יהיה מבחן מאד גדול באמונה וביטחון בקב"ה.
עם ישראל, עומדים לפנינו זמנים קשים ביותר, מלאים פחדים עצומים. אני יודע שאנחנו חוזרים על הדברים שוב ושוב אבל אתם לא מבינים או לא רוצים להבין.
כל כך הרבה צרות אישיות, במיוחד בזמן האחרון כל כך הרבה מקרי מוות משונים, כל כך הרבה יתומים, כל כך הרבה דברים משונים, וזה לא מזיז אותנו. אומרים אוי אוי אוי, חבלי משיח וממשיכים לחיות חיי ''עולם הזה'' [עגל הזהב].
כבר לא מזיז לנו, מאות ואלפי יתומים.
לא מזיז לנו שבכל בית ספר יש מלא יתומים, דבר שאף פעם לא היה כן.
לא מזיז לנו, אולי קצת, המצב הכלכלי הקשה. עדיין חולמים שיחזור למה שהיה.
לא מזיז לנו אפילו הקסאמים, הקטיושות והגראדים שנופלים על הדרום. רק מנסים לברוח מזה. אבל לחזור בתשובה, להצטער על העברות, להתקרב לקב"ה, חס ושלום.
עם ישראל, ה' נותן לנו עוד אפשרות ולא יהיה זמן ארוך לתפוס, להבין ולעכל את האמת. אחרי זה לא תהיה שום אפשרות להשתנות. עם ישראל, אנחנו רוצים שמיליונים של יהודים יקבלו משיח בשמחה ולא רק מעט. רוצים לראות משיח ולשמוח כשהוא מגיע ולהיות בשמחה גדולה. אבל לצערי הרב ברגע זה אני לא רואה את זה.
אני רואה קבוצה קטנה של יהודים סובלים שיקבלו משיח צדקנו [כש''כ בחסד לאברהם (מעין ג' נהר כ''ב) שרק שבעת אלפים יהיו אז בארץ ישראל]. אני רוצה שתוכיחו לי שאני טועה.
שאלות ותשובות עם בנימין:
ש: רק מי שסובל יקבל משיח ?
ת: אם זה רק קבוצה קטנה, יתכן מאוד שיהיו אחרי סבל גדול.
ש: מה לעשות לפני שיהיו צרות ויסורים, על מנת לעורר עוד יהודים?
ת: צריך לדבר ולהסביר כל מה שאמרנו היום. להפיץ באמריקה, באירופה, בארץ ובכל מקום ואולי יתחילו להבין. כשיגיע היום הדין הגדול, כולנו נעמוד במשפט ונצריך להוכיח שניסינו להחזיר יהודים בתשובה. טוב מאד שאנחנו יודעים את האמת, אבל צריכים להגיד, אפילו שחושבים שלא עוזר [שבת נה.].
ש: לגבי המצב הביטחוני, דניאל מסר לפני כשנה שיתחיל בדבר קטן וירדו עלינו טילים כמו גשם.
ת: ב"ה יש לנו גשם ולצערי הרב גם טילים. זה עוד לא התחיל, זו רק ההתחלה. זה מתחיל לאט לאט להכניס פחד לעם ישראל כדי שיעשו תשובה. אבל לא יהיה שלום, רק כסיל חושב שיהיה שלום. זה לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות.
הערבים רוצים מלחמה, ואין להם ברירה, אפילו שארצות מסוימות ירצו לעשות שלום, זה לא יתפוס. העולם השתנה לגמרי. הערבים מרגישים על הגובה, יש להם טונות של נשק. ה' סידר את זה שהם לא יוכלו לעצור את עצמם.
יש להם כזה חשק, ואתם יודעים, כאשר לערבים יש חשק, הם לא יכולים לשמור על רגיעה. הם חייבים את מה שהם רוצים, הם כל כך רוצים להשתלט על העולם, ואפילו רוצים למות בשביל הטיפשות שלהם.
בני ישמעאל כמו שכתוב בתורה שישמעאל [שהוא] פרא אדם, גם הבנים שלו. הם רק מחכים להשמיד להרוג ולאבד את עם ישראל ח''ו. ובני עשו, הם שונאי עם ישראל. רק רוצים לגמור אותנו.
הם קומבינציה מאד חזקה בעולם עכשיו. אפילו הנשיא הנבחר של ארה"ב הוא תערובת של בני ישמעאל ובני עשו [כמו שהוסבר בהתחלת מסר 44 ''כוכב שחור משחיר את העולם'' ע''ש].
כדאי למנהיגים של ארץ ישראל לקרוא את הנבואות ואת הפרשנות על הנבואות, שאומרות שהחילונים שיבנו בעז"ה את ארץ ישראל בסוף [הגלות] לפני משיח, יפלו [''בני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו'' (דניאל יא)].
הם יפלו חזק, ואנחנו כבר רואים את זה. ועוד מעט נראה את הנפילה האחרונה, את הנפילה של השלטון החילוני. שלפני אלפי שנים ידעו שיהיו ויעלו ויפלו מכל הלכלוך והחוסר אמונה בה' - ועם זה בנו את הארץ [ראה הסבר מאלף ע''ז מהאור שמח בקובץ המכתבים, הובא בספר גלות ישמעאל ספ''ד].
ש: האם המלחמה בדרום היא התחלת המלחמה האחרונה, או כפי שהיה עד היום, מלחמה, תקופה של הפסקה, מלחמה וכו'?
ת: אי אפשר לדחוף. לקב"ה יש את הלוח זמנים שלו, ואם היו עליות וירידות, יש סיבה [לכך] ויש תכנון. אם אין לנו סבלנות, אנחנו לא מספיק חכמים פשוט להבין שלקב"ה יש את הזמן שלו. אבל עם כל זה, זה יבוא עכשיו בקצב ובמהירות אי"ה.
ש: בקשר להכנת מלאי אוכל בבית, נימסר פעם שכדאי להכין אוכל לשבועיים לפחות.
ת: כמו שיעקב אבינו הכין את עצמו. אתם לא צריכים למלאות את הבית אוכל, אבל קצת כן. גם היהודים שיצאו ממצרים לקחו אתם אוכל ועל זה היתה ברכה ונס.
עדיין לא תופשים באיזו סכנה אנחנו. רואים את הסכנה הגופנית, אבל לא מבינים את הסכנה הפנימית, הרוחנית. לא מבינים שהולכים לכיוונים לא נכונים. לא כולם ב"ה, אבל הרבה מאד. החילונים לא מבינים והחרדים לרוב לא מבינים. וזה הדבר העצוב ביותר.
הקב"ה מביא עלינו פחד, בינתיים לא פחד כל כך גדול. אלה שהם גרים באזורים מסוכנים יותר - הם מפחדים, אבל לא עד כדי כך. זה לא שמאות אנשים נהרגים ח''ו. זה לא פחד מספיק גדול. ובשאר הארץ עוד חיים חיים רגילים. יש איזה פחד, רצים לשמוע חדשות וכו', אבל עוד לא רוצים להבין את המצב האמיתי הקשה.
יש כבר אנשים שאין להם מה לאכול, אבל הרוב עדיין איך שהוא שורדים. אם זה באשראי, אם זה קצת כסף שיש להם בחסכונות.
אבל פתאום הכול יפול בבת אחת, ואז לא ישאר זמן לחזור בתשובה. פתאום המצב הכלכלי יהיה כמו קופסת קרטון שנפתחת מלמטה וכל מה שבתוכו נופל. כך זה יהיה, אבל זה עוד לא היום הגדול והנורא [יואל ג ד ומלאכי ג כג]. זה יגיע מיד אחרי זה.
ש: האם הקטסטרופה לפיה שני שליש מהעולם יחרב [ישעיה ו' "ועוד בה עשיריה וגו''' וכתובות קיב:], וכו', זה יהיה בשלוש שעות כפי שיש מקור "הושע נא שלש שעות", ויש מקור: "אמר רבי ברכיה: עתיד הקב"ה להיפרע מעשיו ואלופיו בשלוש שעות"?
ת: אני לא יכול להגיד בדיוק, כי רק הקב"ה יודע איך בסופו של דבר זה יהיה [כש''כ הרמב''ם הלכות מלכים פי''ב]. אם זה יהיה בשלוש שעות של שעון שוויצרי או שעון שמיימי שאנחנו לא מבינים, אבל זה יהיה מהר.
ש: אתם מדברים על תשובה בדרגות גבוהות שצריכים לקרוע את הלב, ולקרוע את הבגדים. בעצרות התשובה שאנחנו עושים עם שק ואפר ושאנחנו עורכים בכותל, אנשים מגיעים מכל הארץ, ומשקיעים זמן והשתדלות.
אך לא מצליחים להגיע למדרגות התשובה שאתם מבקשים. זה כמעט לא בר השגה, לפי הבית יוסף גם אם אדם לא הוריד דמעות, אבל רוצה ומשתדל ואפילו אם הלב לא נישבר לגמרי, זה כן נחשב בשמים. האם התשובה בעצרות ובכותל מספקת את ה' יתברך?
ת: יש דרגות, נכון. יהודי שעולה לאוטובוס, עושה מאמץ להגיע לכותל כדי להתפלל ולעשות תשובה, ולבקש את הגאולה, לא משנה אם הוא בוכה בדמעות או לא. הוא עשה מאמץ גדול וזה קידוש ה'.
ועל המאמץ הזה הוא יקבל שכר גדול - ויקבל את הגאולה אם הוא ממשיך בזה. אבל אם יש אדם שלא עושה שום מאמץ ולא מעניין אותו, וממשיך להגיד "הרב שלי לא אמר" ובזה גמר את העניין, אין לו הרבה תקווה.
זה דור שאין לו חשק לעזוב את העבודה זרה שלו [''עגל הזהב''], וכמה שה' מזהיר, זה לא עוזר.
לא רוצים לראות את האמת שעומדת בצורה ברורה לפנינו. באמת זה נס גדול שהקסאמים, הגראדים, והקטיושות כמעט ולא פגעו באדם, אחרי שנפלו כמה מאות על עם ישראל. נס עצום, אבל אפילו החרדים לא תופסים את המסר.
כל טיפש יכול להבין שזה נס. אפילו הקריינים בחדשות אומרים היה פה נס, או שם, או איפה שהוא. אבל מה זה אומר? מאמינים שהיה להם ''מזל''.
אבל הקב"ה עושה את הניסים האלה כדי שעם ישראל יפתחו את העיניים ויראו כמה הקב"ה אוהב אותם [כש''כ ''משכני אחריך - נרוצה, הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך'' (שיר השירים א)], מנסה ללמד את בניו את האמת, ורוצה אותם ביחד אתו. אבל לצערי עדיין הרבה מאד מעם ישראל עוד לא תופסים את האמת.
בתקופה שלנו הקב"ה עושה זאת בצורה הרבה יותר ברורה. אין אפילו על מה לחשוב. פשוט התשובה ברורה. אבל בכל זאת הרוב לא רוצים לדעת.
אבל זה לא ימשיך לעולם. יהיה סוף לניסים שראינו עכשיו ויהיו ניסים אחרים בעתיד. אבל ביחד עם זה, יהיה סבל רב. שה' ישמור עלינו ויציל אותנו מעצמנו.
ש: האם צריכים לפחד מטילים במרכז הארץ?
ת: צריכים לפחד בכל הארץ. הלכלוך האנושי של תל אביב מושך טילים. יש גם יהודים שומרי מצוות שם, אבל הטומאה שם גדולה, וכנראה לא תהיה ברירה. גם חיפה חוצפנית שבלי בעיות מחללת שבת, באופן רשמי.
ש: האם בירושלים יפלו טילים ?
ת: בירושלים, יהיו מקומות. אבל לירושלים יש יותר סיכוי להנצל, כי היהודים החרדים שגרים פה הם יכולים להגיע לאמת יותר מכל מקום [אחר].
אמנם בבני ברק ובכל מיני מקומות אחרים יש יהודים שיודעים אמת, אבל האחוז הגדול ביותר זה בירושלים.
ש: מה אתה אומר לגבי אשה שמקפידה על כל תרי"ג המצוות, רק שהולכת עם פאה נוכרית?
ת: היא בדיוק כמן אשה שמקפידה ואוכלת רק בד"ץ אבל גם חזיר פה ושם.
ש: ואם יש לה רב שמרשה לה?
ת: אוי לרב. מה אני יכול להגיד, הפאות היום מביאות לעברות גדולות ביותר. יש נשים שמוכנות לעשות כל מיני דברים רוחניים כל זמן שלא מאיימים על סגנון החיים שלהן. מוכנות להשתדל להתקרב לה'. שעה ביום שמירת הלשון, רק שעה, כן. מוכנות להגיד תהילים, מוכנות להרבה מאד דברים. אבל אם יש איום על הפאה "הקדושה", אוי ואבוי.
דניאל לסיום:
אין יותר מה לומר. לקום ולעבוד, אין זמן להתעסק עם שטויות. יש עבודה אחת: להשתדל להציל את עם ישראל, בעז''ה [כמבואר לעיל בעמ' 2 ד''ה צריך רק].
ומאחר וכל יהודי שייך לעם ישראל, זה אומר להציל את עצמנו ואת המשפחות שלנו. אם אנחנו פועלים עבור עם ישראל אנחנו מצילים גם את עצמנו.
תוכנית אב להצלתנו - ששה שלבים
מסר מהאוטיסט בנימין גולדן תשס"ח
עם ישראל, הקשיבו, אין זמן. חייבים להתכונן למלחמה. לאו דווקא המלחמה של טילים, פצצות אטום, כימיות וכו'. גם לזה, אבל בעיקר צריכים להתכונן למלחמה נגד היצר הרע. וצריכים לנצח, כי רק אלה שינצחו יוכלו לקבל משיח צדקנו. וח"ו אלה שנכשלים...
לכן אני אציג עכשיו דרך איך לחזור בתשובה ולהיות ראויים לגאולה:
(1) כל אחד חייב להוריד את הראש (הגאווה) ולהיות עניו לפני הקב"ה.
(2) לחזור בתשובה. זה אומר דבר ראשון: להצטער ולבכות על כל עבירה ועבירה שעשו, בגלל שכל דבר שעושים נגד הקב"ה, נגד תורתו, כל דבר עושה מחיצה בנינו לבין בורא עולם [''עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם'' (ישעיה נט)].
ומחיצה זו מרחיקה אותנו מהאמת. ואז אנחנו בסכנה שנעלֵם עם השקר - שזה מוות נצחי ח"ו. אבל אלה שהולכים בדרך של הקב"ה ותורתו, הם יקבלו חיים נצחיים.
לכן כל יהודי צריך להצטער עד בכי על כל עבירה ועבירה שעשינו. צריכים לשבת על הרצפה, לקרוע את הבגדים או לשים שק ואפר ולבכות ולבכות ולבכות על כל העבירות שלנו. ועל כל העבירות של האבות שלנו - מהאדם הראשון.
ולבכות על בית המקדש, שבגלל העבירות נחרב ונלקח מאתנו. לבכות על הפאר הרוחני שאבדנו [מבואר היטב בפירוש המלבי''ם לתהלים קלז]. ועל האפשרות שהייתה לנו להביא קרבנות ולכפר על כל עבירה ועבירה. אוי לנו.
(3) להגיד וידוי, אבל להצטער באמת. להגיד ''אבינו מלכנו חטאנו לפניך''. ''אבינו מלכנו אין לנו - רק אותך יש לנו''. ''עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו [גאולה ובנין בית המקדש]''.
תגידו עוד ועוד. עוד ועוד, עד שזה יכנס לראש וללב ולכל הגוף. עד שתבינו, עד שתבכו באמת [זו עצה נפלאה איך לפתוח את הלב לתשובה אמיתית, שרק זה יכול להצילנו].
(4) אחר כך להחליט שמעכשיו אנחנו זורקים את העולם הגשמי המיותר, ה''עגל הזהב'' [וזה יאפשר לנו חיי רוחניות, ראה חוה''ל שער חה''נ פ''ג], ואנחנו חוזרים לדרך התורה בכל חלקי החיים שלנו.
לכן אנחנו צריכים להוציא מהבית כל ספר, כל עיתון, כל מכשיר מטונף שמביא את ''עגל הזהב'' לתוך הבתים שלנו [ראה במסגרת דברי החפץ חיים זצ''ל].
(5) ואז לזרוק מהבתים כל דבר ששייך לעולם הגויי ולחזור לרצון ה' בלבד. אם זה עיתונים או ספרים - אפילו חרדיים, אם זה שמלות, אם זה רדיו או מחשב וכו', לא משנה מה.
אנחנו צריכים לנקות את הבתים שלנו נקיון יסודי מכל דבר מיותר, כל דבר גויי, כל דבר שמושך אותנו לכיוון הליניסטי [גשמי, גויי].
בדרך התשובה הזאת נוכל להגיע לרמה הגבוה ביותר, שזה אהבת ה'. זה אומר לאהוב את ה' בגעגועים אליו. להתגעגע אליו יותר מהאדם הכי אהוב עלינו. ולהתגעגע לבית המקדש ולקורבנות עם געגועים שמביאים את האדם לכאבים ולבכי.
(6) כדי להצליח בזה, מוכרחים לדעת שלעשות רצון ה' זה לא משהו משעמם. מי שמתחיל לעשות את זה הוא מתחיל להיות הבן האמיתי של הקב"ה. אז הוא ידע שהחיים האלה של תורה ומצוות, הם החיים הטבעיים והטובים והמאושרים ביותר.
חיים של רצון ה', למלאות את רצון ה' [''עבד השם'' כנ''ל בסוף המסר הקודם], חיים כאלה הם צורת החיים האמיתיים היחידה שקיימת. וכל צורה אחרת, זו שקר ואחיזת עיניים.
ולכן מי שיחיה, או לפחות ישתדל בכל כוחו לחיות, חיים כאלה יקבל את משיח צדקנו ואת הגאולה. ומי שלא, יעלם עם השקר.
כל אחד צריך לבחור - אבל עכשיו, כי הזמן ממש נגמר. אם אנחנו חוזרים בתשובה אמיתית, אנחנו יכולים להציל את עצמנו.
אבל לחזור בתשובה זה לא רק להחליט שלא לעשות עבירות יותר. כי לא נעמוד בזה אם אנחנו לא מכירים שגם בזמנים קלים יותר וגם בזמנים קשים, רק הקב''ה קובע, לא אנחנו ולא רצוננו. רצוננו חייב להיות כמו רצון ה'.
אם אנחנו רוצים להציל את עצמנו ואת ילדנו, אנחנו חייבים לעשות את התוכנית הזאת: להוציא את ה''עגל הזהב'' [מבואר בהמשך] וכל הגוישקייט מהבית, מהלב ומהחיים שלנו, ולחזור לעבודת ה' ולתורת משה כפי כל מה שכתוב בספרים הקדושים.
ואז בעזרת ה' נזכה ביחד בשמחה לקבל משיח צדקנו.
מה זה ''עגל הזהב''?
■ ''עגל הזהב זה שאנחנו אוהבים את העולם הזה. ואפילו שאנחנו מתפללים, אנחנו לומדים וכו' וכו' - הכל לא כמו שהיה פעם, כי עכשיו באמת אנחנו רוצים את 'העולם הזה' והלב שלנו בעיקר בעולם הזה, ולא בעיקר עם הקב''ה''
■ ''הסכנה הגדולה ביותר היא בינינו, בין החרדים: המחלה שנכנסה אפילו לתוך העולם החרדי, המחלה ששמה ''עגל הזהב''. מחלה זו היא החיים של הגוים - אבל עבור יהודים זה אסון''
■ ''עגל הזהב מביא לפירוק גמור של כל דבר שיש בו שייכות לקדושה. חיים עם עגל הזהב זה פירוק של כל דבר קדוש, בגלל שזה קשר רק עם העולם הגשמי''
■ ''אנחנו מושפעים ונהנים מעולם הטומאה. הכנסנו את הטומאה [כינוי לעגל הזהב] לרחובות שלנו, לבתי ספר שלנו, לבתים שלנו, ללב שלנו, לרצון שלנו''
■ ''עגל הזהב זה המקור של רוב אם לא כל הבעיות שלנו, ומאז שהיהודים עשו את עגל הזהב, עם ישראל סובל. נכון שהעגל נהרס במדבר, אבל הוא נכנס ללב שלנו ולא נמחק, ועכשיו [זמן] התיקון:
למחוק את עגל הזהב מהלב!''
מקורות ותוספות
מים ואש
''כאשר לא יתחברו בכלי אחד המים והאש, כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העוה"ז ואהבת העוה"ב'' (וע' דרך ה' ח''א פ''ד ב')
חובת הלבבות שער חה''נ פ''ג
דרשות הר"ן הדרוש הששי
לפעמים מתחדשים מקרים ברחוק מקום ובאיים הרחוקים כדי שיתעוררו ישראל אל התשובה וייראו ויפחדו פן יגיע הפורענות אליהם והוא מאמר הנביא (צפניה ג):
''הכרתי גוים נשמו פינותם, אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר''
וכשאינם מתיסרים ברעת האחרים -
הפורענות הולך הלוך ונסוע, וילך הלוך וקרב ואין ספק כי מי שרואה כל אלו התלאות אשר הם באמת התראות השם ית' ועודנו מחזיק בדרכו אשר דרך בה הוא כמי שעובר עבירה וקבל עליו התראה שהתיר עצמו למיתה מכאן ואילך
החפץ חיים זצ''ל
ב''קובץ שיעורים'' ברנוביץ תרצ''ד-צ''ז
וביותר צריכים אנו לחזק את עצמנו בה' ותורתו, שמאד מאד רפתה האמונה בימינו אלה, על ידי שנתפשטו הרבה ספרי מינות בעולם שכופרים בה' ובתורה. וכמעט אין בית שלא נמצא בו ספרי מינים, והם הם הגורמים לרפיון האמונה בישראל.
ועל כל אחד ואחד מי שיש בידו להוכיח ולברר גודל הרעה שאנו גורמים לנו לעצמנו עי"ז. הן מי שמשהה את הספרים הללו בתוך ביתו אף שאינו קורא בהם עובר על הלאו: ד''לא תביא תועבה אל ביתך'' [דברים ז], וסופו ''והיית חרם כמוהו'' [שם] ח"ו. והן מי שקורא אותם או בני ביתו קוראים בהם, שאין לו חלק לעולם הבא.
מי מפרנס את הטרוריסטים? - האוטיסט בנימין גולדן
כאשר אנחנו עוזבים את הקב"ה, ומתפללים לעגל הזהב [ראה לקמן עמ' ד], אנחנו חלשים - ואנחנו נותנים כח לכל הטרוריסטים. הם כולם שליחים של הקב"ה ואנחנו, היהודים, נותנים להם את הכחות שלהם. אם היינו קרובים להקב"ה, לא היה להם כח בכלל - כמו בלון שיצא ממנו האויר.
רמב''ם מו''נ ח''ג פנ''א
עם הפנות מחשבת האדם והשיגו הא-לוה ית' בדרכים האמתיים ושמחתו במה שהשיג, אי אפשר שיקרה אז לאיש ההוא מין ממיני הרעות - כי הוא עם הא-לוה, והא-לוה עמו.
אבל בהסיר מחשבתו מהא-לוה, אשר הוא אז נבדל מהא-לוה, והא-לוה נבדל ממנו - והוא אז מזומן לכל רע שאפשר שימצאהו.
האוטיסט בנימין גולדן
ש: במצב של היום איך יהודים יכולים לעבוד את ה' בשמחה?
ת: השמחה הגדולה ביותר שקיימת, זה להתקרב להקב''ה, לבטוח בו, לאהוב אותו, להתגעגע אליו. זו השמחה האמיתית: להיות קרוב, קרוב, קרוב, מה שיותר קרוב, לקב''ה.
יש צדיקים שמורידים את העולם הזה ועולים מעלה מעלה, קרוב מאד להקב''ה. אבל אדם שהוא מלא גשמיות לא יכול להתקרב לקב''ה, כי הגשמיות זה מחיצה בין האדם לבין בוראו.
אין שמחה יותר גדולה, אין דבר יותר טוב מהקירבה להקב"ה.
[''ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם'' (תהלים קמט) ועיין בהרחבה בספר ''מסילת ישרים'' פרק א].
